סקירה זו עניינה בתרומת שילוב סטודנטים מתרבויות שונות להקטנת השסעים בחברה ולתפיסת האחר.
מאז חתימת הסכם העקרונות בין ישראל לבין אש"ף במחצית ספטמבר 1993 והסכם השלום עם ירדן באוקטובר 1994 עוברת החברה הישראלית על מגזריה השונים תמורות מרחיקות לכת ביחס למושג שלום וערך השלום. תמורות אלה נותנות את אותותיהן בממסד החינוכי, בהיותו חשוף לשיח הפוליטי המתנהל במסגרת הרחבה של הדמוקרטיה הישראלית. הסכם אוסלו משקף חתירה לכונן תהליך רב שלבי המאפשר במידת מה לקדם את ערך השלום בלא לפגוע פגיעה חמורה בערכים חיוניים אחרים. ערך ה"שלום" הוא ערך בעל משמעות בהוויה הישראלית, והוא מופיע במגוון של מקרים במשמעויות שונות ובהקשרים שונים כגון: ברכות, דיונים פוליטיים, מערכת החינוך, קבוצות דיון ועוד. השלום מקדם סובלנות, מניעת אלימות ודיאלוג.
מטרתו של החינוך לשלום היא לקדם שינוי חברתי בחברה המשלבת קונפליקט בתוכה, ולכן הוא רלוונטי לחברה הישראלית.