סקירה זו תבחן את הנושא: ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
חינוך מיוחד, כשמו כן הוא, אין הוא החינוך הניתן לכל ילד וילד בגיל חינוך חובה המבוסס על גישות התפתחותיות אלא הוא חינוך המתחשב ביכולת ובמוגבלות התפתחותיות ואחרות הפוגעות ביכולת הלמידה. במשך שנים רבות חינוכם של ילדים עם מוגבלות ניתן במסגרות נפרדות ונבדלות שהיוו מערכת חינוך נפרדת. מזה למעלה משלושה עשורים, בעקבות תנועות חברתיות ומהלכי חקיקה, רבים מילדים אלה מתחנכים עם בני גילם במערכות החינוך הכלליות, הרגילות. מגמה זו מכונה "שילוב" והיא המאפיין המרכזי של חינוך מיוחד בפתח המאה ה-21. יחד עם זאת, שילובם של ילדים עם מוגבלות במערכת החינוך הכללית מתקיים לצד קיומן של מסגרות חינוך נבדלות בהן מתחנכים ילדים עם בעיות קשות ומורכבות ואכן, מתוך 1,559,297 תלמידים הלומדים במסגרות חינוך שונות במדינת ישראל, כעשרה אחוז הם תלמידים עם צרכים מיוחדים. כ-36,000 תלמידים לומדים במסגרות החינוך המיוחד; אחרים משולבים בבתי הספר הרגילים.