סקירה ספרותית זו תבחן את הקונפליקט היהודי ערבי בעיר המעורבת עכו.
המונח ערים מעורבות כוונתו לערים שמתגוררות בהן קבוצות ממוצא שונה- אתני, דתי או לאומי, המצויות לפעמים במצב של קונפליקט. תופעה זו, אינה ייחודית למדינת ישראל אלא, מתרחשת במדינות אחרות בעולם כמו: צפון אירלנד, בוסניה ודרום אפריקה. בישראל קיימות חמש ערים מעורבות אשר הגדרת המונח מתקשרת אליהן: עכו, חיפה, יפו, רמלה ולוד. לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה האוכלוסייה הערבית בישראל כ- 1.623 מיליון נפש, באמצע שנת 2012. כ- 20.6% מכלל האוכלוסייה במדינה.
"נפרדים אך שווים", מושג שנוצר בארה"ב כחלק ממדיניות חברתית מורכבת מקהילות אתניות שונות אשר מבקשות לשמור על ייחודן. מושג זה מתאים לדיון גם באוכלוסיית תושבי הערים המעורבות בישראל, כאשר בני האוכלוסייה הערבית נוכחים בתוך כל עיר מעורבת אבל הם נפרדים מן האוכלוסייה היהודית ואינם שווים במעמדם של היהודים בערים אלה. על מנת לבחון את היחסים בין הקבוצות השונות, ניתן להשתמש במודל של הפרדה ומודל של עירוב. כאשר ההפרדה במגורים בערים תרמה לשימור הזהות הייחודית והערכים החברתיים בקרב הערבים, וזה לצד פעילות דתית נפרדת, למשל קיימת בערים חיפה ועכו פעילות פוליטית אינטנסיבית שמאפיינת את המיעוט הערבי בישראל. לעומת זאת, עירוב בין האוכלוסיות השונות בעיר אחת יכול לגרום לפיתוח ערכים אזרחיים משותפים, כמו קבלת האחר מבחינה חברתית ודתית, וזה ללא קווי הפרדה בין הקבוצות האתניות השונות.