סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הקשר בין משתנים קוגניטיביים של החוסך (להלן הנסקר), גיל הנסקר וההסברים כמשתני קלט להחלטה שקיבל לבין החלטת ההשקעה

מערכת הפנסיה הנה מנגנון חברתי-כלכלי אשר מעביר הכנסה וסיכון בין הדורות. מדינות מסתמכות על מערכת פנסיה ממלכתית או מערכת פנסיה תעסוקתית, הסיכון בפנסיה מושפע בהתאמה על ידי משלם המסים או המעסיק. בנוסף ממשלות לעתים קרובות מספקות מידה של ביטוח. עם זאת, ברחבי העולם קיימת מגמה של פנסיה אישית. הפנסיה האישית של הפרט אינה מקבלת ערבויות שנמצאות בפנסיה של מדינה או מעסיק. מנקודת המבט של פנסיונר בודד, השאלות החשובות הן מהי התכנית הסבירה לביצוע וכמה סיכון יש בתכנית כזו . ובכן, בחינת נתונים היסטוריים על תשואות השקעה והכנסות מעבודה ב-16 מדינות , כימות את הערך וסיכון לתכנית הפקדה מוגדרת, תדירות יחסי קרן הפנסיה והחלפת פנסיה לכל מדינה, מעלה כי קיימים הבדלים ניכרים ביחסי הקרן על פני הזמן וארץ, וכל המשקיעים בכל המדינות מתמודדים עם סיכון. עוד נמצא כי גידול בשכר והשקעה מתואמים באופן חיובי. כמו כן, הסיכונים העומדים על הפרק הם הארכת תוחלת החיים, עלייה בשכר הריאלי, שינויים פוליטיים, גידול באוכלוסייה העובדת, הפרשות נמוכות ופרישה מוקדמת. דפוס פרישה זה הנו תופעה עולמית, אם כי בעיתוי שונה וגודל שונה במדינות שונות. למדינה ולפרט אינטרס משותף בקיום החיסכון הפנסיוני: הפרט רוצה לשמר את רמת חייו עם פרישתו והמדינה רוצה למנוע מהגמלאי להפוך לנטל על התקציב והחברה.