הפרסום, למשל,  מציג יופי נשי אידיאלי אידיאל היופי" משודר אלינו מכל פינה מעיתוני האפנה דרך פרסומות לתכשירים קוסמטיים, היגייניים ואינטימיים ועד תשדירי השירות. לעולם אין די במראה הטבעי והאמיתי. תמיד נתבעות ממנו דרישות הכרחיות ואינסופיות.

סקירת ספרות זו בוחנת את אופי ייצוג הילדות בפרסומות 

מיתוס היפי מעביר את המסר התקשורתי לנשים כי עליהן להיות דקות ולהישאר דקות. בהקשר לכך, נמצא כי במגזינים אמריקאים פרסמו בין  השנים 1968 -78 אין ספור מאמרי דיאטה, פרסומות דיאטה, פרסומות הכוללות את התשוקה להיות רזה. התקשורת מעניקה לגיטימיות ללחץ החברתי להגיע לממדי גוף אידיאלים. לפיכך, נשים משוות עצמן לדוגמניות פרסומת המהווה על פי מחקרים אחד הגורמים המובילים להפרעות אכילה בקרב נשים.

השימוש במיניות ובפרובוקציה בעולם הפרסום הנו שכיח, כאשר ניתן להבחין בפרסומות רבות המציגות התערטלות חלקית בפרסומות

נשים וכן גברים מופיעים במגזינים כאשר הם חושפים עצמם מבחינה פיסית, באמצעות התנהגות מפתה, קירבה בין גבר-אישה, מאפיינים קונטקסטואליים. לרוב אלמנטים מיניים מוצגים על ידי מאפיינים פיסיים, לאחר מכן תנועה ותקשורת לא מילולית ומעט מאפיינים קונטקסטואליים

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית בהעסקתם של ילדים ובני נוער בפרסומות, כאשר במסגרת דוגמנות ילדים נחשפים הילדים לתכנים שליליים ולתכנים שאינם מותאמים וראויים לגילם. הדוגמנות לעיתים קרובות, חושפת את הילדים למצבים מלחיצים, רגישים, אינטימיים ולעתים גם משפילים, מול ציבור גדול של צופים

ואכן קיימת עדות  מחקרית להפיכה עצמית לחפץ בקרב בנות צעירות בגילאי  11. כאמור, פרסום ילדות ונערות תורם לתרבות ההחפצה בקרב בנות ב גיל התבגרות. בנוסף, בנו אלה נחשפות למסרים גלויים וסמויים הקשורים לסקס, מיניות ואידיאל היפי הנדרש.