העבודה הקלינית עם מטופלים עם הפרעות אכילה מצביעה על כך שאמונות ליבה, אמונות עצמית שליליות במיוחד, ועשויות להיות היבט חשוב של אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה , וכי סוגים מסוימים של ניסיון מוקדם עשויים לשחק תפקיד בהתפתחות של אמונות אלה

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת כיצד באה לידי ביטוי זהות ושייכות בקרב אנשים הסובלים מבולימיה.

על פי המודל של קוהוט של תפיסת עצמי שלילית מתרחשת כאשר הצרכים ההתפתחותיים הלגיטימיים של הילד אינם מסופקים ויוצרים תסכול.  חוסר ההיענות מצד הסביבה, חניכה אפקטיבית ,פתיחות, דחייה על הסף מובילים לניתוק , מקור מתמשך של קונפליקט פנימי הבאים לידי ביטוי בהפרעה נפשית כלשהי.

הלוקים בהפרעות אכילה ובכללן בבולימיה בעלי הערכה עצמית נמוכה באופן יחסי.

קיימת מערכת קשרים חזקה בין הערכה עצמית לבין שאיפה לשלמות בקרב בולמים. כלומר נמצאה הערכה עצמית נמוכה בקרב בולמים לעומת שאיפה לשלמות במידה רבה. בקרב קבוצת הבריאים לא נמצאו קשרים מובהקים.

בבחינת תחושת שייכות, המשפחות בקרב הבולימיות אינן מצטיירות כתומכות ומטפחות אלא כשתלטניות וחונקות. היחסים רעועים עם הסביבה הקרובה ומהווים גורם לניכור ובידוד של הסובלות מבולימיה הן לא יפנו לבקשת עזרה או שלא ישתפו פעולה במהלך הטיפול והן יחושו בודדות במערכה, מנותקות מסביבתן הקרובה.

את תחושת הביטחון והשליטה אנו מקבלים מגורמים רבים במהלך חיינו. האדם הראשון שאמור לתת לנו את התחושות האלו הוא האדם שמטפל בנו בחודשים הראשונים. הבולימיות ברוב המקרים גדלו בסביבה שלא העניקה לה הרגשת בטחון, והותירה אותה עם תחושה של בלבול וסכנה.

בשלב מאוחר יותר הבולמית נושאת תחושה זו בתוכה, והיא מעצימה את רצונה הנואש לשלוט במצב, מבלי שתהיה מסוגלת לכך.