בחינת הקשר בין שיטות תקשורת הפנימיות ושביעות רצון של עובדים תקשורת מעלה כי מאמצי תקשורת גדולים יותר נוטים לגרום לרמות גבוהות יותר של שביעות רצון .

סקירת ספרות זו דנה בשאלה האם קיים קשר בין התקשורת הפנים ארגונית לבין שביעות רצון העובדים

הארגון הוא גם גוף פוליטי, ועובדיו הם גם שחקנים פוליטיים. לכל עובד בארגון יש פן פורמאלי, המשקף את פעילותו הפונקציונאלית (בה נעשה "מה שצריך"), ופן א-פורמאלי, המשקף את התנהגותו הפוליטית (בה נעשה "מה שכדאי") שילוב נכון בין השניים  מגביר את עוצמת העובד / מנהל וכן את ההשפעה שלו בארגון.

תקשורת יעילה וסדירה בין ההנהלה (מעסיק) והעובדים היא תקשורת חיובית כלפי מטה וכלפי מעלה בין ההנהלה והעובדים. תקשורת כלפי מטה מתייחסת להוראות והודעות מהדרג הגבוהה של הארגון המועברות במורד ההיררכיה.

תקשורת פתוחה וזורמת בקרב עובדים בארגון , היא שאיפה של ארגון  המעוניין שזרימת המידע תתקיים באופן רציף וללא גבולות.תקשורת פתוחה וזורמת  כוללת העברת ידע  ולכן דורשת את נכונותם של קבוצה או אדם לעבוד עם אחרים ולשתף בידע לתועלתם ההדדית.

גורמים המובילים לשביעות רצון הם המידה שבה העובד מבין את המוטל עליו, קרי: בהירות התפקיד. כאשר העובדים מקבלים משוב על ביצועיהם, בהירות התפקיד משתפרת. מתן הזדמנות לעובדים להשתתף בסוגיות משמעותיות הקשורות לעבודתם, מגבירה את בהירות התפקיד.

שיפור בתקשורת הפנימית מקטינה את הפער בין כמות המידע שהעובדים רוצים לבין כמות המידע שהם מקבלים. ממצאים נוספים מצביעים על כך ששביעות רצון מגורמים אחרים כגון משוב אישי ואקלים תקשורת גם קשורים קשר הדוק לשביעות רצון בעבודה.