במרבית המשפחות החד-הוריות בארץ עומדת אישה (91%) ולכן אפשר לומר כי האימהות החד-הוריות מאופיינות במידה רבה של עוני. משום כך ומשום שבדומה לעולם המערבי גם במדינת ישראל התרחבה התופעה של נשים חד-הוריות בעשורים האחרונים, מתגבר העיסוק בנשים ובאימהות כצרכניות רווחה, ובהשלכות הכלכליות על עצמאותן.

סקירת ספרות הבוחנת כיצד מצבן המשפחתי של אימהות חד-הוריות משפיע על רמות הלחץ והדיכאון שלהן.

העוסקים בעוני מייחסים חשיבות למרכיב חשוב נוסף והוא מאפייני המשפחה. המבנה המסורתי של זוג הורים נשואים עם ילדים עבר לאורך השנים שינויים דרמטיים, כאשר אחד מהם הוא התכווצות גודל המשפחה והיווצרותו של מבנה משפחתי חדש, משפחה חד-הורית, בראשה עומדת לרוב אישה המגדלת את ילדיה.

במדינת ישראל, אוכלוסיית המשפחות החד-הוריות התרחבה בעשורים האחרונים במידה שעברה את קצב הגידול של כלל המשפחות עם ילדים. כך, אם ב- 1995 המשפחות החד-הוריות היוו 9.3% מכלל המשפחות עם ילדים, הרי ב- 2010 המספרים גדלו ל- 12.4%. במקביל, לאורך השנים חלה ירידה במספר הגברים שעמדו בראש המשפחה החד-הורית.

היות ואמהות חד-הוריות נשענות על מפרנס יחיד הן חשופות יותר לעוני באופן יחסי ממשפחות המנוהלות על ידי זוג, ובמידה והכנסתן של המפרנסות היחידות הינה נמוכה הן עלולות להיקלע למשבר, במיוחד אם לא תקבלנה תמיכה כלכלית נוספת (מבן-זוג או מן המדינה).

במשפחות חד-הוריות על ההורה לספק שני צרכים עיקריים: פרנסת המשפחה וטיפול בילדים. עליו למלא את שני התפקידים לבדו לכן יכולת הפרנסה המוגבלת המתבססת על מפרנס יחיד והאחריות לטיפול בילדים הנסמכת על הורה יחיד מקשה על סיפוק צרכים אלו.

כאשר מדובר באימהות אשר להן רמת הכנסה בינונית-נמוכה, יכולתן להתמודד עם הדרישות הכלכליות יכולה להעלות משמעותית את הסבירות כי הן תחווינה לחצים פסיכולוגיים. זאת אומרת שיש קשר בין מצב סוציו-אקונומי נמוך ורווחה נפשית ופסיכולוגית.