נשים לוקות יותר (בערך פי 2) בהפרעה דיכאונית לעומת גברים. כמו כן, מיעוטים אתניים, בעלי השכלה נמוכה, בעלי קשיים חברתיים ותמיכה חברתית לקויה לוקים יותר בהפרעת דיכאון.

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת  הקשר בין מבט מגדרי על הממסד הרפואי בהיבטים של בריאות נפשית ודיכאון אצל נשים

דיכאון הוא סיבה שכיחה לתחלואה ותמותה בעולם. הפרעה דיכאונית הנה הפרעה נפשית שכיחה, המשפיעה על 340,000,000 אנשים ברחבי עולם כאשר  9% מהילדים עד גיל 14 לקו בדיכאון חמור ואילו שיעור של עד 10% ממתבגרים  מושפעים מהפרעת הדיכאון.

קיימים דפוסים ומבנים פסיכיאטריים שונים אצל נשים ואצל גברים. הבדלים בין גברים לנשים לגבי הפרעות ספציפיות נמצאו במגוון תגובות, למשל, בתקופת הילדות נמצא כי נשים סובלות פי שניים מגברים מהפרעות חרדה,  כך גם נמצא כי בגיל ההתבגרות נשים מדווחות יותר מגברים על דיכאון והפרעות אכילה.

האבחנה בשכיחות הדיכאון בין גברים לנשים מעלה כי תכונות גבריות ותכונות נשיות מתואמות באופן שלילי לדיכאון. נמצא כי תכונות נשיות מצמצמות את הסיכון ללקות בדיכאון. כמו כן, ספרות קיימת באופן עקבי מצביעה על כך שתכונות גבריות תורמות להסתגלות פסיכולוגית, שכן ראשית תכונות גבריות עשויות לשפר  הערכה העצמית ולכן מקטינים את הסיכון לדיכאון, שנית, תכונות גבריות עשויות לעצב את אמונותיו של האדם את השליטה ואת הבקרה הפנימית  ולכן מקטינים את הסיכון לדיכאון.

בנוסף קיים גם דיכאון לאחר לידה. דיכאון לאחר לידה מוגדר כתסמונת חמורה המתאפיינת בצער עמוק, בבכי רב ובחרדה גוברת. ישנם גם סימנים גופניים כחוסר תיאבון, חוסר שינה, עייפות רבה ולעתים גם עור יבש וקצות גפיים קרות.