מחקרים רבים עסקו בשנים האחרונות סביב נושא התפתחות תאורית המיינד ,תאוריית המיינד היא היכולת לנבא ולהסביר ההתנהגויות והרגשות של האחרים המבוססות על התייחסות למצב מנטאלי,כמו אמונות, תשוקות, ותפיסות.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את תיאורית המינד

חוקרים העוסקים בהתפתחות תיאורית המיינד נחלקים ביניהם לשתי קבוצות: חוקרים שהסתמכו על מחקרי מעבדה טענו שבסביבות גיל ארבע שנים מתפתחת תיאורית המיינד, לעומת זאת חוקרים אחרים הסתמכו על תצפיות בתנאים טבעיים טוענים שהתפתחות תיאוריות המיינד היא בגיל שנתיים.

תיאוריית המיינד היא היכולת להתנהל מנטאלית במצבים חברתיים שונים : היכולת להבין, להסביר ולנבא התנהגות אנושית ואינטראקציות חברתיות על-ידי ייחוס מצבים מנטאליים לאנשים, כגון: אמונות/ידע, רצונות, כוונות ורגשות  תיאוריית המיינד מעסיקה חוקרים רבים בעשור האחרון אשר בעיקר בוחנים כיצד יכולות אילו מתפתחות בקרב ילדים.

מרבית המחקר בתחום תיאורית המיינד הסתמך על מתודולוגיה ניסויית שמטרתה להעריך את הבנת הילדים לגבי המצבים המנטאליים שלהם ושל אחרים. מטלה מרכזית המשמשת לבדיקת תיאורית המיינד הינה מטלת ה"אמונה המוטעית", אשר מניחה שילדים בעלי הבנה של תיאורית המיינד יודעים שאנשים מתנהגים בהתאם למה שהם חושבים, ושאנשים עשויים להחזיק באמונות מוטעות.

נבדקים הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, קשיים פיסיים שונים, כגון הפרעה בראייה או בשמיעה ועוד. האבחון כולל לרוב ראיון עם הנבדק, סקאלות התנהגותיות, בדיקות גופניות ונוירולוגיות וטסטים קוגניטיביים.

הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) כוללת גירעונות הקשורים לבעיות בהקשרים חברתיים. בדיקת משתתפים  עם ADHD (N = 84) בטווח גיל של 5-22 שנים העלתה הצגת מיומנויות חברתיות נמוכות בקרב צעירים בעיקר

מחקרים מראים כי ילדים עם ADHD נוטים להציג  משימות הנקשרות לרגשות ברמה ירודה לעומת ילדים ללא ADHD. בדיקת עיבוד ותפיסת הרגש  נבדקה בקרב 27 ילדים ומתבגרים עם ADHD וממצאי המחקר העלו כי קיימים קשיים בעיבוד רגש בקרב  ילדים עם ADHD . נתונים אלו מלמדים כי  לילדים הסובלים מ-ADHD , גירעון בעיבוד הרגשי הכולל.