המרכיב הערבי בעברית בת ימנו  אינו מתייחד רק למילים ערביות כמו אהלן ואשכרה או צירופים שונים , או פתגמים או ביטויים או אף שירים הבאים בצורתם ולשונם אלה גם מילים וביטויים  שהנם תרגומי בבואה מערבית  לעברית  כמו "על הבוקר" או מילים ערביות שנמצא להם שורש בעברית , אך ביסודן צמחו ממקור ערבי כמו "כסח", או אף מילים עבריות שנוצרו בתבנית מילים ערביות, כגון: מטריה, שמשיה ועוד.

סקירת ספרות אשר דנה במאפייני  חדירת הערבית ללשון העברית החדשה.

מחקרים אשר סקרו את המרכיב הערבי בשפה העברית, העלו ממצאים שונים. אבינרי טען כי ההשפעה הערבית בהשוואה לארמית היא דלה. ולראייה , רבות מהמילים שהציע בן יהודה (הלקוח מהשפה הערבית), לא נקלטו  בלשון העברית.

בדיקת המרכיב הערבי בספרות העברית  הרבנית במזרח,  מעלה כי ההשפעה הערבית , המשיכה גם לאחר תקופת ימי הביניים וכן בעת החדשה.  השפעתה הדומיננטית של השפה הערבית ניכרה בספרות הרבנית במדינות דוברות ערבית. הספרות העברית רבנית במזרח שאלה מילים, ביטויים, צירופים ופתגמים מהשפה הערבית

התרבות הערבית השפיעה על היהודים בשירה, בספרי פילוסופיה ועיון, בהגות דתית, ביצירה של פרשנות המקרא, במחקר בדקדוק עברי, ועוד.  בעקבות המפגש עם התרבות המוסלמית העשירה, שראתה בשפת הקוראן, הערבית, מופת של שפה  – חודשה ההערכה של המשוררים העבריים לעברית, היא לשון המקרא שנחשב כיצירה ספרותית נשגבה.

חדירת המרכיב הערבית בעברית בת ימנו, באה לידי ביטוי בחדירה מן המקורות הכתובים הערבים לתחום הלשון העברית. בנוסף, ההשפעה הערבית ניכרת בשפה העברית המדוברת, בעברית של אמצעי התקשורת, בעיתונות , ברדיו , בטלוויזיה, בספרות, בשירה ועוד.

המגע עם ערביי הארץ, הוביל גם לחדירת השפה הערבית לעברית המדוברת. על פי בלנק חדירה זו כללה שמות מאכלים (פלפל, טחינה), ארץ ישראל והווי חייה ( חמסין, צי'זבאת), משחקי ילדים (גו'לים), קריאות, ברכות וגידופים (אהלן, סלמת) ומילים מתארות שונות (פלח'ה).