לעיתים הדמוקרטיה נאלצת להגן על עצמה באמצעות אמצעים אנטי דמוקרטיים, כלומר באים בטחון המדינה עומד על הפרק, על המדינה להפעיל את כל האמצעים על מנת להגן על אזרחיה.
סקירת ספרות הדנה בשאלה האם פגיעה בזכויות אזרחים בשטחים כבושים פוגע בערכיה הדמוקרטיים של מדינת הלאום ה".
השוללים את עקרון הדמוקרטיה המתגוננת טוענים כי לא ניתן במדינה דמוקרטית לפגוע בזכויות היסוד של האזרח (חופש הביטוי, הזכות לבחור ולהיבחר, חופש ההתאגדות, זכות המיעוט לקידום רעיונותיו ועמדותיו וכדומה), וכן אין להגביל התארגנויות אנטי – דמוקרטיות (מפלגות, ארגונים, הפגנות, תהלוכות – יש לאפשר קיומם גם אם הם עוסקים בפעילות אנטי – דמוקרטית).
דמוקרטיה מתגוננת מאפיינת מדינות ששר נאלצות להתמודד עם טרור , שכן מחד על המדינה לשמור ולהגן על אזרחיה ומאידך לעיתים עליה לרמוס זכויות וחירויות בסיסיות. מובן שאזרח יהיה מוכן למגבלות מסוימות בתמורה לביטחון, אך לעתים מחיר הפגיעה בזכויות כבד, ואין לו הצדקה.
אחת הזכויות במדינה דמוקרטית היא הזכות לחיים והזכות לביטחון ושלמות הגוף. לפיכך, חובת המדינה להגן על חייהם וביטחונם האישי של כל בני האדם במדינה. חובה זו, באה לידי ביטוי ומימוש: בחוקי המדינה ובאמצעות מוסדות הביטחון (צבא, משטרה) – שנועדו להגן על המדינה ואזרחיה מפני גורמים עוינים מבפנים ומחוץ למדינה.
זכויות האדם בשטחים מושתתים על חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו אשר לפיו אין פוגעים בחירותו , בפרטיותו, בחופש הביטוי , בגופו ובקנינו של אדם. על פי אמנת ז'נבה הרביעית שעליה ישראל חתומה ושנכתבה בשנת 1949 מתייחסת באופן התנהגות בשטחים כבושים לדיני הקניין להלן סעיף 53 : אסור למעצמה הכובשת להחריב נכסי מקרקעים או להשמיד נכסי מטלטלים השייכים ליחיד או לרבים או למדינה או לרשויות ציבוריות אחרות, או לארגונים חברתיים או שיתופיים, אלא אם כן היו פעולות צבאיות מחייבות לחלוטין את ההחרבה וההשמדה האלה.
כלפי המשפט הבינלאומי, הטיעון מרכזי של ישראל הוא פעולות צבאיות כנגד האוכלוסייה הפלסטינית היא ביטוי לזכותה הטבועה של ישראל להגנה עצמית הקיימת המעוגנת בסעיף 51 למגילת האו"ם והמצויה גם במשפט הבינלאומי המנהגי.
מאפייני הדמוקרטיה המהותית
הדמוקרטיה המתגוננת ומאפייניה
דיון בזכויות מתנגשות
/פשעי מלחמה
ביבליוגרפיה