החוקרים המתייחסים באופן תיאורטי להריון ולידה נחלקים לאלו הרואים מצבים אלה כשלב התפתחותי אצל האישה ולאלו הרואים אותם כמצב של לחץ.

סקירת ספרות עניינה בבחינת  תפיסת גופן של נשים הרות בשלבי הריון כמעבר פיזי, נפשי וחברתי

דימוי עצמי מוגדר כמערכת מאורגנת של תכונות והערכות שמייחס אדם לעצמו ומתנהג לפיהן הדימוי העצמי, למעשה כולל את הציפיות שיש לאדם מעצמו, מיכולתו, את הערך שהוא  מייחס לתכונותיו ולמעשיו, וכן הפער שהאדם חש בין ציפיותיו מעצמו ובין  הישגיו בפועל.

דימוי הגוף הוא הערכה של היחיד את גופו, הקוגניציה והרגשות של היחיד ביחס לגופו. דימוי גוף מתייחס להערכות היחיד וחוויות רגשיות הקשורות לתכונות פיזיות וקשור גם לעיסוק או השקעה של היחיד במראהו החיצוני, כתחום שלך הערכה עצמית הנובע מתפיסה של התאמה או חוסר התאמה לאידיאלים פיזיים שהיחיד מפנים.

נשים יותר מגברים מביעות מורת רוח ממראה גופן. מורת רוח זו מתקשרת למספר תוצאות שליליות לנשים, כולל הערכה עצמית נמוכה יותר, דיכאונות, דיאטה קיצונית והפרעות אכילה

חופשת הלידה עשוה להיחשב למנוחה ובאותה העת החופשה עלולה להפוך לכלא, לתחושה שהן נפלטו ממעגל החיים. גם היחס לתינוק אינו חד ממדי והוא טומן בחובו אהבה, חרדה , דאגה, תסכול וכדומה. בתקופה זו ניכרים סימנים לבלבול בזהות העצמית, לחרדה כלכלית ולחרדה מפני האחריות לתינוק .