מעברי תפקיד ושינויים עקב אירועי חיים, מוכרים כמצבים משברים הם דורשים ביצוע של משימות חדשות ושונות כגון הגדרה מחדש של התנהגויות ואמונות, ארגון מחדש של האישיות ושל דפוסי החיים בהתאם. ,אחד המעברים המשמעותיים העוברים על נשים הם תקופת ההריון, הלידה והאימהות כאשר המעבר לאימהות מוכר כתקופה מעוררת לחץ.

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת השפעת תוכן החלומות במהלך ההיריון על דיכאון לאחר לידה.

תופעת הדיכאון שלאחר הלידה רווחת בקרב 15% מהנשים בששה החודשים הראשונים לאחר הלידה. הגורמים לאי סדר זה באופן מכריע הם פסיכו סוציאליים וככאלה הם כוללים ניסיון חיים, סביבה חיצונית, סביבה פנימית, משתנים הקשורים לתינוק ועוד.

הגישה הפסיכולוגית המקובלת לפשר החלימה היא גישתו של  פרוייד אשר האמין כי החלומות הם תמונות מתוך מצב בלתי מודע, מונח ביסודו של מצב מודע. החלום הוא חיי הנפש בשעת השינה כלומר החלום הוא האופן שבו הנפש מגיבה על הגירויים הפועלים עליה  במצב שינה.

החוקרים המתייחסים באופן תיאורטי להריון ולידה נחלקים לאלו הרואים מצבים אלה כשלב התפתחותי אצל האישה ולאלו הרואים אותם כמצב של לחץ. בספרות הפסיכואנליטית הקלאסית ההתייחסות לתקופת ההיריון והלידה היא כאל תקופה קריטית, המעלה מתחים ובעיות שהיו קיימים קודם לכן, גורמת לשינוי במערכת ההגנות, בדימוי העצמי וביחסים עם אחרים בעלי משמעות.

הספרות המקצועית בתחום הפסיכולוגיה והחלימה חסרה במחקרים הדנים בהשפעת תכני החלימה על הדיכאון לאחר הלידה.

בחינת חלומותיהן של נשים בתקופת ההיריון החלה בשנת 1940 ונמצא כי חלומותיהן לרוב אינם בעלי תוכן נעים ואף מפחיד , הנטייה לחלימה עולה עם גיל האישה וכי נושאי החלום חוזרים על עצמן בקרב הנשים: חלומות אודות התינוק, בעלי חיים, לידה, הורות, אלימות ועוד.