שנות ה- 20 בארצות הברית היו תקופה של שגשוג כלכלי כאשר בעקבות המלחמה נהפכה ארצות הברית למרכז הפינאנסים של העולם. בנוסף, חברות בנייה, מכונות, ייצור מוצרי פלסטיק וחשמל התפתחו והתוצאה הייתה העלאת רמת החיים, השכר הממוצע גדל ב 14 אחוזים ונרשמה ירדה באבטלה.

סקירת ספרות אשר עניינה בבחינת  השפעות הנפילה הבורסאית בניו יורק (1929) על המערכת הבנקאית.

חלק ניכר מהרווחים הלך לבורסה, שלקראת סוף שנות העשרים הפכה למעין קזינו לאומי. כל אמריקה קנתה מניות, זו הייתה הדרך הקלה ביותר להתעשר. השגשוג הכלכלי הביא גם את ארה"ב ליצירת קשרי מסחר עם רוב חלקי העולם, ויזמים פרטיים נתנו הלוואות של מיליארדי דולרים לארצות שונות .

הגאות הכלכלית הופסקה במפתיע בשבוע האחרון של אוקטובר 1929 (24.10.1924)- זהו "יום חמישי השחור". הבורסה שבוול סטריט שבניו יורק התמוטטה. המניות אבדו את ערכן והפכו לחסרות ערך. מיליונרים הפכו לחסרי כל. עליית המחירים של ניירות נערך שנמשכה זמן רב נפסקה ואלו החלו לרדת בירידה תלולה מאוד. הקהל המבוהל מיהר למכור את מניותיו.

צעד זה הוביל למשבר הכלכלי הגדול שנמשך למעשה עד למלחמת העולם השנייה . הצמיחה הכלכלית נעצרה עם המשבר הכלכלי הגדול, בעיקר בשל העובדה כי ההון רוכז בידי מעטים – החברות הגדולות (תאגידים) , צברו הון עתק , אך העושר הרב נשאר מרוכז בידי מעטים ולכן רוב הציבור לא ממש יכול היה לקנות את כל השפע הנמצא בחנויות כתוצאה מהתמוטטות שוק ניירות הערך השלכותיו של המשבר היו קשות: חברות רבות ובנקים פשטו את הרגל והתוצאה הייתה פיטורים ואבטלה כוללת.

המשבר הכלכלי שפרץ בשנת 1929 פגע פגיעה קשה באזרחים, כאשר מפעלים קרסו ורבים מצאו עצמם מחוסרי עבודה. המשבר הותיר צעירים רבים ללא אפשרות תעסוקה ולקראת עוני מוחלט.