מחויבות ארגונית הנה גורם מרכזי בהצלחת ארגונים ,כאשר נושא מחויבות ארגונית הפך בשנים האחרונות למרכזי בעיקר בשל ראיית מחויבות העובדים כמאפשר השגת יתרון תחרותי ובידול מול המתחרים.

סקירת הספרות בעבודה זו עוסקת בקשר שבין שביעות רצון, מחויבות ארגונית וביצועים.

שיפור הביצועים היא המחשבה במונחים גלובליים הנדרשים לצורך יצור, לקיים או לתמוך בשירות או מוצר ולאו דווקא באדם המבצע את העבודה, או שהעלאת רמת התפוקה לא בהכרח קשורה בהעלאת מס' המכונות ואו הציוד הנדרשות ליצור בזמן הנתון, אלא רמת התפוקה חייבת להתקשר בצורה אופטימאלית לחידוש ושיפור תמידי.

שביעות רצון  מהעבודה הנה אחד המשתנים הנחקרים ביותר בארגונים. הסיבה לכך היא כי שביעות רצון מהעבודה משפיעה  על טווח רחב של התנהגויות בארגונים , תורמת לרווחת העובדים ולביצועים גבוהים. כמו כן, עובדים, שבעי רצון מהעבודה נוטים להעדר פחות לעומת עובדים  אשר אינם שבעי רצון.

מחויבות ארגונית מתייחסת לנאמנות של הפרט או על הקשר שלו לארגון.  על פי ההגדרה המקובלת ביותר מחויבות ארגונית היא העוצמה היחסית של הזדהות הפרט עם הארגון.  חוקרים רבים מגדירים מחויבות ארגונית כהזדהות עם ארגון וכתגובה רגשית על הערכה חיובית ביחס ל סביבת העבודה, בעיקר כאשר העובד מאמין במטרות הארגון וערכיו

מחקר אשר בחן את  מערכת היחסים בין שביעות רצון מהעבודה, עייפות רגשית, מחויבות ארגונית ונטייה לעזוב. העלה כי  שביעות רצון מהעבודה מובילים למחויבות ארגונית ונטייה לעזוב

מחויבות ארגונית קשורה בקשר חזק להתקשרות לארגון, בעוד שמחויבות לתפקיד קשורה באופן חזק למאמצים להשיג אפקטיביות ביצועית.