למשפחה השפעה משמעותית על התפתחות האישיות ועל התנהגות החברתית  של החברים בה. היא משפיעה על האדם בשלב המוקדם ביותר שלו, ויותר מכל מסגרת חיים אחרת. החוויות, שהאדם חווה בתוך המסגרת המשפחתית, משמעותיות על התפיסה שלו את הסיטואציות החברתיות.

סקירת ספרות  הבוחנת את הקשר בין סדר הלידה לדימוי העצמי והמסוגלות העצמית של הילד הבכור

לאחים מאותם הורים, חצי מהגנים דומים וכן הסביבה דומה. לכן, ניתן היה לצפות כי אופיים יהיה זהה. אך בניגוד לכך, רוב האחים שונים זה מזה ולעיתים אף באופן קיצוני למדי. במהלך השנים העלו הסברים שונים לתופעה זאת, אחד ההסברים לכך הוא סדר הלידה של הילדים במשפחה

סדר הלידה במשפחה משפיע במידה רבה על האישיות של הילד, ובנוסף האישיות מושפעת גם מילדי המשפחה האחרים, לדוגמא, תחרות בין האחים גורמת לחיפוש אחר העצמיות האינדיבידואלית שלהם, הזהות שלהם

לבכור כינוי נוסף בשפת המקרא, פטר רחם, הוולד הראשון שנולד לאם. הבכור זכה ליחס וחשיבות מיוחדים. הבכור במקרא היה מוקדש לה' כאות תודה, הבל היה הראשון שהקריב את בכורות צאנו לה' "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן …"

הקוראן, ספר תורת המוסלמים המיוחס למוחמד נביאם, מצווה לערוך חלוקה צודקת בין בני האדם באופן כללי וקל וחומר בין בני המשפחה: " נפש עמוסה לא תעמוס את משא זולתה, ואם תבקש הנפש הנושאת בנטל העוון כי אחרים יישאוהו תחתיה, לא יישאו ולו שמץ ממנו, ולו גם יהיו הם קרובי משפחה

בכל משפחה קיימים תפקידים. לכל אחד מבני המשפחה "תפקיד" מסוים דהיינו, ישנה צפייה התנהגותית מכל אחד מבני המשפחה במצבים ונסיבות שונות.

הורים טריים, הם מלאי פנטזיות ומשאלות לגבי ההורות שלהם ולגבי ילדם. לעומתם, הורים שחוו את חווית ההורות וצברו ניסיון ממשי בתפקיד ההורי, מגלים כי רמת הפנטזיות יורדת במידת מה.

בספרות המקצועית משתמשים בנושא זה בהרבה מושגים דומים זה לזה: דימוי עצמי, עצמי, מושג עצמי, ערך עצמי, תפיסה עצמית, זהות אישית ועוד, לעיתים תוך בלבול וחפיפה ביניהם, מושג העצמי כולל שני רכיבים חשובים: דימוי עצמי והערכה עצמית.

מאחר שהבכור נהנה ממעמד מרכזי, והוא איננו חייב לחלוק עם איש את אביו ואמו, יש בכך כדי להשאיר רושם בל-יימחה על הביטחון העצמי והכבוד העצמי שלו. בשנים הראשונות של חייו, עסוק הבכור ביחסים שבין הורה לילד ולא ביחסים שבין ילד לילד.