רמת הצמיחה נקשרת לשיעור אבטלה במדינה, כאשר קיימים מס' מודלים:  המודל האנגלוסקסי המאופיין בצמיחה גבוהה, אי שוויון גבוה, אבטלה נמוכה, נטל מס נמוך,המודל הסקנדינבי המשלב צמיחה גבוהה, אי שוויון נמוך ואבטלה נמוכה, וכן נטל המס גבוה ומודל אירופאי המתאפיין בשוויון בינוני נטל מס בינוני, צמיחה בינונית ואבטלה בשיעור בינוני.

סקירת ספרות הבוחנת את הקשר בין ההוצאות הסוציאליות של הממשלה לאדם וכאחוז מהתוצר לאבטלה ולצמיחה- השוואה בין מדינות לאורך שנים

בעבר נהגו לחשוב כי האבטלה תלויה במשברים כלכליים זמניים כמו משברי נפט, עלייה מאסיבית (כדוגמת העלייה מחבר העמים לישראל בשנות ה- 90 של המאה ה- 20) ועוד, אך מחקרים מראים כי האבטלה חוזרת לרמתה הקלאסית לאחר חלוף המשבר/ על פי תיאוריות הכלכלה הקלאסית, האבטלה הנה תופעה זמנית מאחר והיא מייצגת היעדר שיווי משקל זמני בשוק העבודה שבו היצע העובדים גדול יותר מהביקוש.

מבחינה חוקית החוק בישראל מגדיר ומגן על זכויותיהם של מעוטי היכולת במגוון של חוקים, תקנות ותקנות משנה דוגמת הנחות בארנונה, השלמת הכנסה  וכדומה. יחד עם זאת מחקרים מלמדים כי עצם קבלת הקצבה, אומנם מובילה לירידה בשיעור העוני אך אינה פותרת את בעיית אי השוויון, שכן הקצבה משמשת כמקור פרנסה  ומובילה לאי השתתפות בשוק העבודה ולכן משמרת את הפערים ואי השוויון בחברה.

חוק ביטוח האבטלה והטבות שונות בחוק מעלות באופן ניכר את שיעור האבטלה. סיבה זו מאפיינת מדינות מתועשות רבות בעולם ובכללן נמצאת גם ישראל. בשנת 1980, חלו בישראל שינויים מרחיקי לכת בחוק ביטוח האבטלה.

חוק ביטוח האבטלה המאפשר קבלת דמי אבטלה מהווה אחד הגורמים לקפיצה בשיעור האבטלה. באפריל 1980 חלו, כאמור שינויים בחוק ביטוח האבטלה  כמו ההחלטה על עדכון תשלומי האבטלה ארבע פעמים בשנה בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק. שינוי זה הביא לקפיצה משמעותית בתביעות לתשלום דמי האבטלה