אמפתיה בקרב מורים היא היכולת להביע דאגה ולראות את הדברים מנקודת מבטו של התלמיד, יכולת זאת כרוכה בהיבטים הקוגניטיביים והרגשיים של אמפתיה.

סקירת ספרות הבוחנת את הקשר בין אמפטיה של מורים למסוגלות עצמית אקדמית אצל תלמידיהם.

אמפתיה היא היכולת לרגישות כלפי הרגשות העכשוויים של האחר, היכולת לחשוב ולהרגיש אל תוך החיים הפנימיים של הזולת על-ידי התמזגות, שקיעה לתוך החוויה של הזולת, היכולת לחוש את העולם של האדם האחר, או של המטופל, כאילו זה עולמו שלו. לפי קוהוט האמפתיה היא שיטה עבור המטפל לאיסוף נתונים על עולמו הפרטי של המטופל והאמפתיה היא זו המגדירה את תחום החקירה של הטיפול

המורה צריך להיות מסוגל לקלוט  את התחושות של התלמיד באמצעות תהליך מודע או לא מודע, תהליך זה צריך לכלול מודעות לרגשותיו של התלמיד ויכולת של המורה לשים עצמו במקום התלמיד ולהרגיש כמו שמרגיש התלמיד

ילדים זקוקים ליחס אמפתי יותר מאשר מבוגרים מכיוון שהם עדיין לא גיבשו את עצמאותם, האמפתיה עוזרת להם בהתמודדות עם מצבים קשים ובזיהוי רגשותיהם העמוקים, מורה אמפתי יכול לסייע לתלמיד לזהות את רגשותיו ולהבין את התנהגותו שלו

מסוגלות עצמית מורכבת מאמונתו של הפרט ביכולתו לארגן ולבצע מהלך או פעולה מסוימת הנדרשת על מנת להשיג תוצאה רצויה. אמונה זו משפיעה על התנהגותו של האדם, על הבחירות שהוא עושה, על מאמציו, על יכולת ההתמודדות שלו, וההתמדה במשימות חייו השונות, ויוצרות בסיס למוטיבציה ומימוש שינוי ההתנהגות

אמונתו של התלמיד במסוגלותו העצמית משפיעה על מדדים מרכזיים במוטיבציה האקדמית של אותו תלמיד ותשפיע גם על הבחירה שלו בפעולות מסוימות, התמדתו, רמת המאמץ שישקיע ותגובותיו הרגשיות