מדד המחירים לצרכן הוא בין הסדרות היותר חשובות הנערכות ומתפרסמות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השימוש במדד זה הוא רחב ביותר ומקיף את כל מגזרי הכלכלה בישראל.

סקירת ספרות הבוחנת את המאפיינים הכלכליים המשפיעים מדד המחירים לצרכן. 

המדד משקף את מחירי סל התצרוכת של משקי בית במדינת ישראל. כיום נכללים בסל 1,320 מוצרים ושירותים, ומחיריהם נאספים על ידי סוקרי שטח או טלפון מכ-2,700 חנויות, עסקים ומשקי בית בכ-100 ישובים.

שער החליפין ממלא תפקיד חשוב בחיבור השוק המקומי עם השווקים בעולם. כל מדינה המבקשת לאמץ שער החליפין עליה לעמוד במספר כללי יסוד: ראשית, יש לשמור על שער חליפין יציב אשר יכול למשוך השקעות ישירות זרות (FDI) ולייצב את המחיר היחסי על ידי הקטנת סיכון אי הוודאות של שער החליפין.

השכר של העובדים נקבע עפ"י ערך התפוקה השולית – ערך העובד האחרון. W = VMP  של העובד האחרון.  W   מייצג את השכר, P מייצג את המחיר, כאשר המחיר עולה היצרן ייצר יותר יחידות – ערך התפוקה השולית של העובדים גבוה יותר ולכן יעסיק יותר עובדים.

במידה ועובדים ימצאו תעסוקה, שיעור האבטלה יישאר ברמות נמוכות. לעומת זאת, אם היצע העבודה גדול יותר ביקוש עבודה, עודף ההיצע של העבודה יוריד את שיעור השכר אשר, בתורו, יוביל לשיעור האינפלציה נמוך יותר

השפעת שער על אינפלציה מקומית, המשתקפת במחירים מקומיים מהווה סוגיה בכלכלה הבינלאומית. ההוכחות האמפיריות מעידות כי שימוש בשער חליפין מהווה תרופה יעילה בעצירת האינפלציה המקומית. מדינות מתפתות לעתים קרובות עושות בשער החליפין כדי להאט אינפלציה.

מחירי היבוא משפיעים על האינפלציה המקומית , כאשר השינויים בשער החליפין ובמחירי היבוא מוסברים בעיקר על ידי ההתנהגות המשתנית במערכת, כך שהזעזועים בשערי חליפין ומחירי יבוא תורמים מעט יחסית לאינפלציה.