קיימות מספר גישות המסבירות את הצורך בזוגיות, גישה אחת היא הגישה אבולוציונית וביולוגית. הגישה האבולוציונית גורסת כי הצורך בזוגיות נובע מאינסטינקט ההישרדות והפצת המטען הגנטי שלהם לדורות הביאם בצורה אופטימאלית.

סקירת ספרות הבוחנת הקשר בין מוחצנות / מופנמות ויחסים אינטר-אתניים לבין שביעות רצון מחיי הנישואין.

היחס למוסד הנישואין תלוי עמדות אינדיבידואליסטיות. כלומר חשיבות מוסד הנישואין והדינאמיקה המשפחתית תלוי עמדות אינדיבידואליסטיות, כאשר בעלי עמדות האינדיבידואליסט נוטים לתמוך פחות במוסד הנישואין וחשיבותו.

הגורמים המובילים לזוגיות טובה לשביעות רצון מהזוגיות תלויים רבות ביכולות אמפתיות, כאשר יכולות אמפתיות גבוהות תורמות לתפקוד בריא של מערכות יחסים אינטימיות כאשר בני זוג אמפאתיים, רגישים אחד כלפי השני, נוטים לסלוח, לא לפגוע, רגישים אחד לכאב רעהו.

אופטימיות מיוחסת לשליטה ובקרה אישית ,פתיחות להתנסות , מראה חיצוני ולמוחצנות.

גורמים פסיכולוגיים ואישיותיים משפיעים על חולים עם הפרעות נפשיות ואישיות כגון: נברוטיות מוחצנות, אופטימיות , איכות חיים מנטאלית ופיסית,  וגורמים פסיכולוגיים אחרים כמו  דיכאון חרדה ועוד   חולים אשר הציגו באופן משמעותי  שיפור מושפעים מרמת איכות החיים, ממידת הנברוטיות , מידת המוחצנות, החרדה ודיכאון והאופטימיות.

מחקרים רבים מראים שדמיון בין בני זוג בתכונות שונות, ובעיקר בתחום ההשכלתי מוביל לנישואין מוצלחים יותר. חוקרים רבים מצאו כי בעשורים האחרונים יש העדפה לנישואין בין בני זוג בעלי מאפיינים דומים, קרי:  נישואין הומוגמיים.

עם זאת העובדה כי נשואי תערובת בין אנשים המשתייכים לקבוצות גזעיות ואתניות שונות כבר בשימוש איננה מהווה  אינדיקציה להטמעה וקבלה של קבוצות גזעיות ואתניות שונות בחברה וכי  נישואים בין עדתיים מראים כי לעיתים קרובות לא קיימת הטמעה וקבלה, אלה ניגוד, סתירות וקונפליקטים.