הריאיון הינו שיח מוסדי כאשר המאפיין הבולט שלו הוא חילופי התורות בין המראיין למרואיין

סקירת ספרות זו דנה ביחסי הכוחות בין המראיין כעיתונאי לבין המרואיין כפוליטיקאי בתכנית הרדיו

העיתונות הכתובה בישראל נהנית מהגנה רחבה ביותר בכל הנוגע לחופש הביטוי, כאשר העיתונות הכתובה, שהיא המדיום המסורתי, נהנית בישראל מהגישה שמקורה בארה"ב, לפיה היא זכאית לחופש הביטוי הרחב ביותר בין כל כלי התקשורת. בהעדר חקיקה מיוחדת, העיתונות הכתובה היא הנהנית העיקרית מהמסורת המפוארת של חופש הביטוי בפסיקת בית המשפט בישראל.

אמצעי תקשורת ההמונים משפיעים על החברה בכך שהם מנסחים את הנושאים שהציבור נדרש להתייחס אליהם וכן קובעים את הנושאים בהם יעסקו הפוליטיקאים.

התקשורת משמשת כמודל לזהות אישית ולתחושת שייכות. התקשורת מציגה מודל לחיקוי על מנת שהצופה יזדהה עימו ויסכים עם התובנות של הדמות כפועל יוצא מכך. גם בדרך זו נשמר הסטטוס קוו וניתן לקבע את המצב הקיים. יוצא כי מערכת יחסי התלות בין תקשורת לבין השלטון  עשוי להעמיד את חופש העיתונות בסכנה, אך גם קיים גורם מאזן שכן שתי הישויות תלויים האחד בשני ומגבלים אחת את  השנייה. בתווך מצוי האזרח הקטן.

קיים חיץ בין הפוליטיקאים לבין אמצעי התקשורת כאשר קיימת לגיטימציה גוברת והולכת לבקר פוליטיקאים. אמצעי התקשורת מבקרים ומציגים את תחלואי הפוליטיקה  ובדרך זו  הם מאפשרים לציבור לשפוט את נבחריו.