על פי הגישה היחסית, עוני הוא תופעה של מצוקה יחסית, שיש להעריכה בזיקה לרמת החיים הטיפוסית לחברה. על פי הגישה הסובייקטיבית, משפחה נחשבת לענייה אם אין ביכולתה לרכוש סל מוצרים בסיסי שנחשב למינימום הדרוש לקיומה של המשפחה.

סקירת ספרות הבוחנת את השפעת התפקיד בעבודה על תפיסת העוני ורמת הכנסה.

התפיסות של מגזרי עילית בחברה הישראלית ביחס לעוני מתבססות על ההנחה כי שלקבוצות עילית השפעה על עיצוב מדיניות ולכן חקר העוני עוסק גם בסיבות מבניות הנגזרות מדפוסי הפעילות החברתית כלכלית בחברות.

על פי גישת תרבות העוני, בה מחזיקים דוברי ממשלה ועובדי אוצר, העניים עצמם אחראים למצבם  והעוני הוא חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי. מכאן שיש לאלץ אוכלוסייה זו להשתלב בשוק העבודה על מנת לצאת ממעגל העוני.

בקרב החוקרים בתחום, מוסכם באופן כללי, ששביעות רצון משמעה עמדה חיובית של העובד כלפי עבודתו.

קיימים הבדלים בהתייחסות לשביעות רצון במגזרים שונים, כאשר ישנם גם היבטים משותפים רבים לניתוח שביעות רצון במקומות עבודה שונים.

כל העובדים כמעט בוחרים את מקום עבודתם תוך שקלול השקעה ותגמולים כמעט בכל מסגרת עבודה יש חשיבות למשתנים ארגוניים ותפקידיים דומים (כגון תנאי עבודה, שעות עבודה, בטחון בעבודה, אפשרויות קריירה, מאפייני התפקיד, מאפייני קבוצת העבודה, רכיבי שליטה ופיקוח, היעדרות, עזיבה, הנעה, מנהיגות ועוד רבים אחרים). ניהול כוח האדם.

מנהלים שבעי רצון יותר משכרם.לעומת הקולגות שלהם. מנהלים  גם  קודמו יותר ממנהלות. על פ התיאוריה של אדמס עובד שאינו שבע רצון מהתגמול קר: השכר איננו פרודקטיבי.