עם האלימות הגואה בחברה, הלכה והתרחבה גם האלימות במשפחה, שלה מאפיינים וסיכונים מיוחדים. המונח אלימות במשפחה כולל אלימות פיזית, מילולית, נפשית ומינית. האלימות במשפחה איננה פוגעת בכבוד האדם עצמו אלא פוגעת גם  בתא המשפחתי, ביכולת בני המשפחה לנהל אורח חיים תקין ובעולם הרגשי של הילדים החיים בבית.

סקירת ספרות העוסקת בגילוי עריות המהווה סטייה מינית, כאשר מדובר בפגיעה מינית בילדים, הנגרמת על ידי קרוב משפחה מבוגר מהם.

אחת ההשלכות הרגשיות אותם חווים קורבנות לגילוי עריות הן הדחקת רגשות או הפרעות ניתוקיות, כאשר חוקרים של הפרעות ניתוקיות קשות, אשר אספו נתונים על ההיסטוריה הטראומטית של הנבדקים דווחו כי אחוזים גבוהים מאוד מביניהם (בדרך כלל מעל 90%) מסרו מידע על היסטוריה טראומטית.

נמצא גם כי ככל שעוצמת הטראומה המדווחת גבוהה יותר, כך חזקות יותר תופעות הניתוק המדווחות. הקשר בין טראומה לניתוק מוצא את ביטויו בשפתם של אנשים שחוו טראומה מינית: "כשהוא אנס אותי הרגשתי שהגוף הזה לא שייך לי.

התעללות מינית ומובילה לקשיים רגשיים עמוקים,המובילים לשימוש באלכוהול וסמים. כמו כן ילדים החווים התעללות מינית עשויים להגיע למקרים קיצוניים עד הרסניים כגון קטיעת איברים והתאבדות. הסימנים המקדימים לכך הם חרדה,ייאוש, ערך עצמי ירוד, אי סדרי בריאות מנטאליים כמו דיכאון.

התעללות מינית בילדות עשויה להוביל לירידה בדימוי העצמי פגיעה במערכות יחסים וחוסר בטחון וכן להשלכות פסיכולוגיות נוספות.

שיטות הטיפול  ככלל , המיועדות לפרטים אשר הותקפו מינית מתמקדות בטיפול רגשי, קוגניטיבי-התנהגותי, המתבצע דרך עיבוד מילולי הכרתי בשיחה פרטנית או קבוצתית. הרציונאל לטיפול הוא שרגשות ניתנים לשליטה או שינוי. על מנת לאפשר את שינו המיוחל על המטופלת ללמוד מחדש לחוש את גופה ולא לפחד מרגשותיה.