תרבות הפנאי של הנוער בישראל מושפעת מתרבות הפנאי של החברה הישראלית בכללותה. ובקרב הנוער עצמו, קיימת שונות רבה בין טיפוסי הנוער .הלגיטימציה לפלורליזם והתחזקות הגישה האינדיבידואליסטית מחדדים את ההבדלים בין תת התרבויות של הנוער וזאת על רקע המעמד, הוותק בארץ ובעיקר הדת

סקירת ספרות זו בוחנת את מאפייני תרבות הפנאי של נוער דתי לאומי לעומת נוער חילוני בישראל 

במסגרת הפעילויות מחוץ לבית, הבילוי הפופולארי הוא ביקור במסעדה או בבתי קפה . קולנוע, במופעי בידור, ובתיאטרון פחות פופולאריים . החוגים הפופולאריים בקרב הנוער הלומד הם חוגים לפעילות ספורטיבית ואחריהם חוגים לדרמה, מחול ומוסיקה  ורק בסוף חוגי מדע ומחשבים .

ישנן סיבות שונות המניעות בני נוער לפעילות פנאי זו או אחרת אחת הסיבות היא מרד הנעורים הבאה לידי ביטוי בפעילויות הפנאי.

שבני נוער מוצאים דרכים מקוריות ויצירתיות לבטא את ייחודם ומרדנותם וזאת באמצעות שליטתם הגבוהה בטכנולוגיית המחשבים והאינטרנט, דרכם הם מגיעים לגירויים וללמידת דברים חדשים שהוריהם ומוריהם חסרי סיכוי להבינם.

זהותו של הנער הציוני-דתי נקבעת ומושפעת , בין היתר מערכי ההלכה המנחים אותו. ערכי ההלכה אשר בעבר שיקפו את הציות לתורה ומנהגיה כמעט באופן מוחלט, כיום תומכים יותר ויותר בציות לחוקי המדינה .

בית הספר , אם כן,  משפיע על גיבוש זהותו של הנוער הציוני דתי. דוגמה לכך היא נטייתו המוגברת של הנוער הציוני- דתי  ללימודי מדע ומחקר. לימודים אלו מלמדים על שינוי  המתחולל בבית הספר הציוני -דתי . הנוער מתעניין במדע ומעוניין לעסוק בנושא המדעים ובית הספר הציוני דתי המספק לו את הכלים , אך בד בבד שומר על אמונתם  הדתית של בני הנוער  ומבקש את תמיכתו של הציבור הדתי בקבלתם של מדענים דתיים

מאז ומתמיד הנוער הציוני-דתי גדל והושפע מהתרבות של החברה הכללית שהוא חי בתוכה. ממילא יובן, שכל ניסיון להבין את התהליכים המתרחשים אצלו ואת התמורות שבתרבותו, חייב להתחיל במאמץ לנתח את הרקע לצמיחתם.

על פי סקרים נערכו בתנועת בני עקיבא בישראל,, בקרב אלף ושלוש מאות בני נוער נבחנו העמדות הערכיות של הנוער ביחס לתרבותו ולעולמו הדתי, בעיקר בתחומים של תרבות הפנאי. הסקרים העלו, שהנוער הציוני-דתי הגדל במדינת ישראל היום חש בעצמו, באופן סובייקטיבי, שמתחוללים שינויים בתרבות הפנאי שלו.