הספרות המחקרית אשר דנה בנושא שיפוט והערכה של בני אדם נשלטה עד לשנות ה – 70 על ידי הגישה הנורמטיבית. גישה זו גרסה, כי למרות הכול, חשיבתו של האדם רציונאלית ודומה דמיון רב לחוקי הלוגיקה והסטטיסטיקה.

סקירת ספרות הבוחנת השפעת המוטיבציה לדיוק על הטיות ה- EBTA במהלך שיפוט חברתי של בני אדם בקבוצה.

לכל אחד מאתנו נטייה לראות את עצמו באור חיובי. לעומת-זאת, אנחנו מייחסים את ההתנהגות הבלתי נאותה שלנו לגורמים חיצוניים. הדבר מאפשר לנו לתת לעצמנו קרדיט על הפעולות החיוביות שלנו. מכאן שאנשים יטו להעריך את יכולתם כטובה מהממוצע. אולם זו היא הערכת יתר או הטיית שיפוט.

אחת מהנחות הבסיס החזקות ביותר בשיפוט החברתי היא, שאין שיפוט שהוא שיפוט אבסולוטי במהותו. כל שיפוט תלוי בקונטקט בו הוא נערך . כאשר בני אדם נדרשים להשוות את עצמם לאחרים, הם בדרך כלל מגיעים למסקנה שהם טובים יותר מהאחרים Better Than Average BTA) ). כלומר בני האדם מגיעים לידי המסקנה, כי הם טובים או מעל הממוצע בקרב הקבוצה .

מוטיבציה לדיוק מתייחסת לשאלה באיזו מידה בני האדם מדויקים בהערכות שלהם על אחרים ומהי מידת ההנעה הדרושה על מנת שבני האדם ידייקו בהערכותיהם ?

ההנחה הפסיכולוגית- סוציאלית טוענת, כי תפיסה מדויקת של דעות של אחרים בדרך כלל נראות באופן סוציאלי מותאמות ואף הכרחיות על מנת לתפקד בחברה.

הספרות העוסקת בהשפעת הקונטקסט על שיפוטים אבסולוטיים מכילה אף היא עדויות המראות שכאשר יש לאנשים מוטיבציה להגיע לשיפוט מדויק, אפקטים של אסימילציה נעלמים ואף הופכים לא פעם לאפקטים של קונטרסט