פיתוח תרופות חדשות הנו תהליך מסובך ביותר, שדורש מחשבה רבה, התמדה ומשאבים כלכליים רבים ולכן חברות רפואיות,  רואות בפיתוח תרופה חדשה תהליך מהותי וקריטי ומייחסות להצלחה עדיפות עליונה וזאת בעקבות התחרות הגולובאלית בתחום שירותי הבריאות הסוערים.

סקירת ספרות לעבודה אשר בוחנת האם התביעה למוסר בעסקים במסגרת פיתוח תרופה חדשה פירוש הדבר כי הצלת חיי האדם קודמת לכול אינטרס עסקי, ואם כן, האם ניתן ליישב בין תביעה זו לבין האינטרס העסקי כלכלי ?

כל תרופה חדשה עוברת שלבים רבים של ניסויים לפני הכנסתה לטיפול שגרתי בחולים. עוד לפני הבאתה לניסוי בבני אדם, היא נבדקת במשך מספר שנים במעבדות החברה המפתחת. לאחר מחקר ארוך ומעמיק, יוצאת התרופה לניסוי בבני אדם על מנת לבדוק את יעילותה ובטיחותה.

תעשיית התרופות פועלת כארגון עסקי – כלכלי וככזו היא מונעת  משיקולים כלכליים.

תעשיית התרופות היא התעשייה המסוכנת ביותר מבחינת השקעה, אין שום תעשייה שמתקרבת לסכומי השקעה בסכומים של חברות התרופות.

היבט כלכלי נוסף הוא הפיקוח על הניסויים הקליניים בשנים האחרונות, כאשר תעשיית התרופות מתקשה לעמוד בדרישות המחמירות מבחינה כספית. התלות הגבוהה של חברות התרופות בגורם המממן לעיתים מובילה להפסקתו של התהליך בטרם עת, כאשר הסיבה לכך הנה עקב בעיות תקציביות של הגורם המממן.

הצהרת הלסינקי, אותה ניסח הארגון הרפואי העולמי (WMA), שהתכנס ב-1964 בהלסינקי, פינלנד כוללת את העקרונות האתיים המנחים את הפעילות המחקרית המבוצעת בבני-אדם. העקרונות הללו כוללים את החובה לערוך ניסויים בהתאם לסטנדרטים מדעיים מקובלים, את החובה לבצע הערכה של הסיכון מול התועלת שבניסוי, ואת הצורך לקבל הסכמה מודעת של המועמדים להשתתף בו.

מטרותיו של החוק הן לקבוע את העקרונות על פיהם יש לערוך ניסויים רפואיים בבני אדם ולהגדיר את חובותיהם וזכויותיהם של כל המעורבים בניסויים אלו. החוק המוצע בא לקבוע הסדרים לעריכת ניסויים רפואיים בבני אדם על מנת שיותאם להתקדמות ולהתפתחות בתחום הרפואה, המחקר המדעי והרפואי ועקרונות המוסר והאתיקה.

מבחינה מוסרית הצלת חיי אדם הנה מטרה אנושית מוסרית מין המעלה הראשונה. תעשיית התרופות, מטרתה וייעודה פיתוח תרופות חדשות לשם הצלת חיים ושיפור איכות החיים של חולים רבים. אי עמידה במטרה מובילה לאי הצדקת קיומה של תעשיית התרופות בכללותה.