מיזם משותף, נוצר כאשר שתי חברות או יותר מאחדות חלק ממשאביהן בארגון משפטי משותף.
סקירת ספרות שמטרתה היא בדיקת הקשר בין השוני התרבותי בין השותפים למיזם הבינלאומי לבין יכולת הישרדותם של המיזמים המשותפים.
המרחק התרבותי על פי מאפייניו של הופשטד עשוי לצפות את עתידה והישרדותה של השותפות הבינלאומית כאשר ככול שהמרחק התרבותי גדול יותר כך מידת סיכויי ההישרדות של השותפות נמוך יותר ומכאן חברה העומדת בפני כניסה לשווקים זרים תבחן את החלטתה על אופן כניסתה על פי המרחק התרבותי המתקשר באופן ישיר לסיכויי הצלחת השותפות ויציבותה. מרכז דיונינו הנו כאמור המיזם המשותף
המיזם המשותף הבינלאומי , המהווה אחד מסוגי השותפויות האסטרטגיות הבין-לאומיות, הולך והופך לפופלארי ביותר. משנות ה-90 תפסו החברות האמריקאיות מקום מרכזי בכלל השותפויות האסטרטגיות בעולם ( כשני שלישים). העשור האחרון מתאפיין במגמתה הברורה של ארה"ב להקים שותפויות אסטרטגיות בין-לאומיות עם חברות מאזור אסיה
על אף יתרונותיו של המיזם המשותף הספרות המחקרית דנה רבות בהבדלים התרבותיים על פי הממדים של הופשטד המשפיעים באופן שלילי על יציבותו של המיזם. ניתן להבחין בהבדלים בממדי התרבות על פי חלוקה לתרבות ארגונית – פתוחה ומודרנית לעומת תרבות ארגונית סגורה ושמרנית. שני טיפוסי "ההורים" של המיזם מהווים בעצם שתי צורות של תרבות ניהולית וארגונית שונה, ויהוו קושי ממשי בניהול המיזם
תרבות ארגונית מודרנית-פתוחה מתאפיינת במרחק סמכות נמוך עד בינוני – דיסטנס מועט מסגרת ארגונית גמישה. תרבות הניהול האמריקאית הינה תרבות ניהול ביזורית, לכל פרט יש אוטונומיה, בקבלת החלטות בתחום תפקידו והוא נוהג להתייעץ עם עמיתים לתפקיד אך גם עם כפופים
סקירת ספרות
ביבליוגרפיה