תופעת המנטוריות מוכרת בעולם האקדמי ונחקרת כבר עשרות שנים, היא זוכה להתעניינות מחודשת ואינטנסיבית יותר בחמש-עשרה השנים האחרונות

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אשר מטרתה לבחון את הקשר בן מנטוריות לבין הצלחה בקריירה של המנטיי ?

מנטורינג הוא  מושג חדש יחסית שחדר לעולם פיתוח המנהלים.  רבים העובדים הנעזרים במנטור, רבים מכירים בחשיבות של המנטור לפיתוח מנהלים להכשרה מקצועית המהווה חלק מתהליך רכישת מיומנות או עיסוק)

ההגדרה המילונית של המנטורינג היא, הדרכה רוחנית, הדרכת הדרך. זוהי תמיכה הניתנת בדרך כלל על ידי אדם  מבוגר ומנוסה לאדם צעיר חסר ניסיון. מילון ובסטר מגדיר מנטור כיועץ וכמדריך מהימן.  את האדם לו המנטור משמש יועץ ומודל מכנים לעתים בן חסות  – המונטר

יחסים עם מנטור  הם המורכבים והמשמעותיים ביותר בהתפתחות  בבגרות המוקדמת.  ברוב המקרים  המנטור מבוגר יותר במספר שנים, בעל ניסיון ועמדה בכירה יותר. היחסים מתקיימים בדרך כלל במקום התעסוקה – ואת תפקיד המנטור  עשוי לקחת מורה, מנהלת, עורך, או חברה בכירה לעבודה.

היתרונות שבקיומם של הקשרים המנטוריים, מבחינת הארגון עצמו הן בכך שהארגון יכול לצאת נשכר מקשרים אלה, המאפשרים הכשרה יעילה ואינטנסיבית, שמירת רציפות ארגונית, סינון בתהליך הקידום ושימור ידע. היתרונות מבחינתו של המנטור הם תחושת הסיפוק שלה הוא זוכה בעקבות פיתוח וקידום העובדים, התחדשות והתעדכנות באמצעות חניכת המונטר. כמו כן הוא זוכה בהכרת התודה מצד הארגון בבניית ובתרומה לשמו ולמוניטין שלו כמנטור בעל יכולות מוכחות.

הסוגייה המנטורית בהקשר המגדרי עלתה מאחר וכיום נשים רבות נכנסות למעגל העבודה, וכן נשים רבות מטפסות לדרגות ולתפקידים בכירים יותר. שעדיין פחות נשים – בהשוואה לגברים – נכנסו למעגל העבודה, ובעיקר לתפקידים הבכירים ביותר, ניתן למצוא נשים מעטות המשמשות כמנטוריות בהשוואה למספרם של הגברים המשמשים כמנטורים.