אורח החיים המודרני בעשורים האחרונים יצר מצב בו מרבית האנשים בעולם המערבי אוכלים לפחות ארוחה אחת ביום מחוץ לבית, רובם צורכים מזון מהיר.

סקירה זו מתמקדת בשאלה האם אכן למודעות לבריאות / לטרנד הבריאות ותפיסת מזון מסוים כבריא יש השפעה חיובית על כוונות רכישה (בדגש על ענף המזון המהיר) וכן עוסקת בהשפעתם של משתנים נוספים כגון נכסיות המותג, מיקום וכו' על כוונות רכישה והתנהגות קניה בכלל, ובענף המזון המהיר בפרט.

סגנון החיים המהיר, הגידול במשפחות עם ילדים בהן שני ההורים עובדים, הגידול בזמן המוקדש לעבודה, התפתחות תרבות הכושר, הזמן המוקדש להסעת ילדים והזמינות של ארוחות מוכנות מעובדות, העלה את הביקוש לפתרונות ארוחה מהירים ולירידה בזמן המוקדש להכנת אוכל במטבח הביתי. כתוצאה מכך שוק המזון המהיר צמח בצורה משמעותית.

במקביל להתפתחות שוק המזון המהיר התפתחה במידה ניכרת תודעת הצרכנים להרכב התזונתי של המוצרים ולצורך בתזונה נבונה ובריאה.

רשתות המזון המהיר שלא יציעו מנות בריאות ודלות קלוריות וכולסטרול, ולא ישנו את התפיסה בציבור של רשתות המזון כמוכרות "גאנק פוד" לתפיסה תדמיתית בריאה יותר, עלולות לאבד לקוחות. מותגי מזון מהיר, כמו כל מותג, הם כפי שהצרכנים תופסים אותם. חברות מזון מהיר אשר לא יביאו תחליפים לתפיסות הצרכנים, עלולות להגדיל את הפער בין המוצרים המוצעים לבין רצונות הצרכנים, לכן אי-שינוי תפיסת הצרכנים בהקשר למזון מהיר עלול להביא לירידת היקף הפעילות וההכנסות וכתוצאה – ירידת רווחי החברות.