מרבית החוקרים מסכימים כי מנהיגות היא בראש ובראשונה השפעה על מוטיבציה של אנשים לפעול, כלומר היא היכולת להניע ציבור אנשים לפעולה למען מטרה מסוימת.

הסקירה מגדירה את תופעת המנהיגות ומציגה את מאפייניה והגישות השונות באשר למרכיביה, מסבירה את המושג הערכה עצמית ועומדת על הקשר בינה לבין הפוטנציאל להיות מנהיג. כמו כן, הסקירה דנה ביכולות הדרושות למנהיג (גם בקרב מנהלים בכירים), בהתאם למחקרים העוסקים בתופעת המנהיגות.

מנהיגות מוגדרת לעיתים קרובות כיכולת של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת.

תופעת המנהיגות נחקרה רבות עוד לפני כמאה שנה,  על ידי הוגי דעות, פילוסופים, היסטוריונים , סוציולוגיים והחל מראשית המאה ה – 20 הפך מושג המנהיגות לתחום מרכזי בפסיכולוגיה הפסיכולוגית –ארגונית

הפוטנציאל להנהיג  הנו יכולת או תכונה מולדת וכי פרטים אשר נועדו להיות מנהיגים זקוקים לפוטנציאל מולד, מוטיבציה להנהיג ולהכשרה נכונה אשר תפיק את המרב מהפרט במסגרת התהליך ההתפתחותי .

הערכה עצמית (Self esteem) משקפת את תפיסת הפרט את כישרונותיו, יכולותיו, דימויו העצמי, שוויו והתוחלת שלו להצלחה. הערכה עצמית מתבטאת באוסף האמונות והמחשבות שיש לפרט כלפי עצמו. ההערכה עצמית גבוהה וחיובית מובילה את הפרט לקראת חוויות טובות יותר, סביבה טובה יותר ומציאות טובה יותר.

הספרות המקצועית כאמור לעייל דנה ביכולות הדרושות למנהיג וכן דנה בהערכתו העצמי של הפרט ומרכיביה . פרק זה יבחן את הקשר בין היכולות השונות של המנהיג לבין הערכתו העצמית.  על פי מחקרים ערך עצמי גבוה מסייע בהתמודדות יעילה עם מצבי כישלון. הערכה עצמית גבוהה מסייעת לפרט בהתמודדויות שונות.