בהודו חיים יותר עניים מאשר בכל מקום אחר בעולם. שימוש בקו-עוני בינלאומי של 1$ ליום מעלה כי בערך שליש מעניי העולם באמצע שנות התשעים חיו בהודו.

הסקירה הנוכחית עוסקת בהיסטוריה הכלכלית של הודו, בכלכלתה הצומחת החל משנות ה-90 ובשאלה: האם הצמיחה הכלכלית של הודו מפחיתה את שיעור העוני בתחומה?

בדיקת מגמות עוני כפריות/עירוניות ורמת-מדינה מעלה כי בהודו, כמו ברוב המדינות המתפתחות, שכיחות העוני הנה גבוהה יותר באופן משמעותי באזורים כפריים לעומת אזורים אורבניים.

לפני שנות התשעים, כמעט ולא היה סימן למגמה ביחס כפרי-עירוני בשכיחות העוני. למשל, מ-1960 ועד 1990 יחס שיעור העוני הכפרי לשיעור העוני העירוני בהודו ריחף בטווח 1.1-1.2. אולם, במהלך שנות ה-90, יחס שיעור העוני הכפרי- עירוני קפץ עד ל- 1.4, כלומר פחות עוני עירוני בהשוואה לעוני כפרי. שנות התשעים מראים עליה בשכיחות העוני הכפרי לעומת העירוני.

הבנת תהליכי הצמיחה של הודו בשנות התשעים והשפעתם על העוני הלאומי, כוללת התייחסות למדינות השונות בתוך הודו.