האושר התעורר כנושא בעל משמעת אקדמית בשנות השישים, כאשר ה"אושר" נתפס כמושג המפתח המתייחס לסיפוק הצרכים ואיכות החיים. אושר כולל חיים אמידים ויציבים, הנאה, שמחה, תקווה, רווחה רגשית ופסיכולוגית.

מטרות המחקר הנוכחי היו לבחון האם קיים קשר בין מוטיבציה פנימית של העובדים לבין אושרם, לבחון את רמת המוטיבציה הפנימית של העובדים ולבחון את רמת האושר של העובדים.

אושר בהתאם לתיאוריה של מאסלו הנו מימוש עצמי. אושר מוגדר כ"מצב של שביעות רצון ושמחה מלאה בחיי היומיום "או" מצב של סיפוק ושמחה מצרכים ומרצון. ניתן לזהות את השמחה לזמן קצר כ"מצב נפשי חיובי". האושר מוגדר גם כתבונה במקום הנאה פיזית ומנטלית.

שאלת המחקר:
האם קיים קשר בין מוטיבציה פנימית של הפרט לבין אושרו ?

מטרות המחקר:
1. לבחון האם קיים קשר בין מוטיבציה פנימית של העובדים לבין אושר שביעות הרצון שלהם.
2. לבחון את רמת המוטיבציה הפנימית של העובדים.
3. לבחון את רמת האושר של העובדים.

ממצאי המחקר העלו כי המשתתפים מאושרים במידה רבה, בעלי תפיסת שביעות רצון מהחיים במידה רבה, בעלי רגשות החיוביים ורווחה פסיכולוגית בינונית עד גבוה. המשתנה מוטיבציה הציג גם ציון בינוני עד גבוה.

בדיקת ההשערה המחקרית העלתה כי קיים קשר חיובי מובהק סטטיסטית בין המוטיבציה בעבודה לבין מידת האפקט של הרגשות החיוביים, כלומר ככל שמידת הרגשות החיוביים רבה יותר, המוטיבציה הכללית המדווחת הינה רבה יותר. כמו כן, נמצאו קשרים חיוביים בין מימדי המוטיבציה החיצונית והפנימית לבין אפקט הרגשות החיוביים וקשר חיובי מובהק בין המוטיבציה בעבודה לבין תפיסת המטרה בחיים.