למונח "גיל פרישה" תיתכנה מספר משמעויות , האחת מתייחסת לגיל הזכאות לגמלה, כלומר הגיל שבו אדם זכאי לפרוש מרצון עם מלוא הפנסיה שצבר במהלך חייו. משמעות שנייה היא גיל פרישת חובה, קרי: הגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו …….
עבודה זו דנה בשאלה כיצד ניתן ליישב בין שני החוקים והאם מתעוררת ביניהם סתירה?

גיל כרונולוגי מתייחס לגיל של אדם. בגישה זו ההבחנה בין עובדי מבוגרים וצעירים מבוססת על גיל בהתאם ללוח שנה. "עובד מבוגר" הנו עובד מגיל 40 ומעל גיל 75 גיל תפקודי מכיר בכך שקיימת שונות גדולות ביכולות אישיות ודרך תפקוד בגילים שונים. עם עלייה בגיל כרונולוגית, אנשים עוברים שינויים ביולוגיים ופסיכולוגיים שונים. שינויים אלה עשויים לבוא לידי ביטוי בבריאות, היכולת נפשית, יכולות הקוגניטיביות וביצועים.

גיל פסיכולוגי או סובייקטיבי מבוסס על התפיסה העצמית והחברתית הנובעת מהגיל. גיל סובייקטיבי מתייחסת לאדם, כיצד הוא מרגיש, נראה ומתנהג. התפיסה החברתית של הגיל כרוכה בנורמות חברתיות. גיל ארגוני מתייחס להזדקנות של אנשים במקומות עבודה וארגונים.

גיל ארגוני עשוי להתייחס גם לרמת מיומנות בארגון. מושג תוחלת חיים של גיל מקדם את האפשרות לשינוי התנהגותי בכל נקודה במחזור החיים. שינוי התנהגותי זה עשוי להיות מושפע על ידי שלוש קבוצות של גורמים : גורמים ביולוגיים, ואו סביבתיים נורמטיביים. למונח "גיל פרישה" תיתכנה מספר משמעויות , האחת מתייחסת לגיל הזכאות לגמלה, כלומר הגיל שבו אדם זכאי לפרוש מרצון עם מלוא הפנסיה שצבר במהלך חייו.

משמעות שנייה היא גיל פרישת חובה, קרי: הגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו.

עבודה זו דנה בשאלה כיצד ניתן ליישב בין שני החוקים והאם מתעוררת ביניהם סתירה?

הספרות מעלה קשרים בין גיל לבין קביעות בעבודה, קשר שלילי בין גיל כרונולוגי לבין בריאות פיזית קשר שלילי בין תפיסה עצמית של הזדקנות ובריאות עצמית ומתאמים חיוביים בין תפיסת עצמי לבין תפיסות חברתיות ביחס לגיל. כמו כן, עובדים מבוגרים מגלים שביעות רצון בעבודה, מעורבות ומחויבות ארגונית.