לפעילות צה"ל יש פוטנציאל ממשי לפגיעה בסביבה ולזיהום האוויר, הים, הקרקע והטבע, בין היתר, באמצעות גורמי זיהום ופגיעה, כגון: פסולת מוצקה ונוזלית, שפכים, חומרים מסוכנים, רעש וקרינה.
מטרתה של עבודה זו הייתה לעמוד על הקונפליקט בין איכות הסביבה לבין הצבא ונזקי לסביבה וכן לבחון את היקף תחולת התקנות והחוקים בנושא איכות הסביבה על הצבא ואכיפתן.
צה"ל, מייחס חשיבות מרובה לקונפליקטים הסביבתיים ולכך ששמירת הטבע והסביבה מהווה מרכיב חשוב היא צורך חיוני של מדינה מודרנית לכן פועל לשם הסדרת הקונפליקטים , תוך שמירת האינטרסים ל בעלי העניין.
עבודה זו עניינה בקונפליקט בין איכות הסביבה לבין הצבא ונזקי לסביבה.
נושא זה רלוונטי לאור המודעות ההולכת והגוברת לאיכות הסביבה בארץ ובעולם וכן לנוכח העובדה שצה"ל מהווה גורם מזהם עיקרי. החקיקה הסביבתית הראשונה הייתה בשנת 1961 : חוק מניעת מפגעים, תשכ"א-1961, אשר נשא אופי פלילי. בשנת 1969 נחקק החוק הפדראלי National Environmental Policy Act of 1969 אשר קבע מערך של קריטריונים באשר לשימוש במזהמים תעשייתיים שונים .
המודעות הסביבתית לא פסחה על צה"ל, גורם מזהם ואכן החלה מגמה של שיתוף פעולה בין צה"ל לבין גופים וארגונים סביבתיים, עם זאת פעולות צה"ל באשר יהיו נובעים משיקולים ביטחוניים ומכאן השאלה הנשאלת האם שיקולים אלו גוברים על שיקולים סביבתיים ולפיכך מה מידת תחולת החוקים הסביבתיים על הפעילות הצה"לית המזהמת ? האם צה"ל כפוף לחוקים אלו ?
העבודה הנוכחית תנסה לתת מענה לשאלות אלה.
1. מבוא
2. אקולוגיה ואיכות סביבה - הגדרה וחקיקה
2.1 אקולוגיה ואיכות הסביבה – הגדרה
2.2 חקיקה סביבתית בישראל
2.3 המשפט הבינלאומי – סביבתי – עקרונות יסוד
3. נזקי הצבא לסביבה
3.1 צה"ל ונזקים סביבתיים
3.2 הקונפליקט בין שיקולים סביבתיים לבין שיקולים ביטחוניים
3.3 הטיפול של צה"ל ושל משרד הביטחון בנושא השמירה על איכות הסביבה
4. חקיקה בנשוא סביבה וקביעת היקף תחולתם על הצבא
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה