שאלת המחקר הנבדקת היא, מדוע יהודים מהאימפריה הרוסית בחרו להגר יותר לארצות הברית מאשר למקומות השנים 1914-1924.

הבדיקה כוללת את הגורמים, מנעים וקשיים המסע והקליטה בארצות הברית, מערב אירופה, דרום אמריקה וישראל, על מנת לקבל פרספקטיבה נכונה על ההגירה לארצות הברית והבחנה מיתר יעדי ההגירה.

הגירה יהודית לארץ-ישראל, ארצות הברית, דרום אמריקה ומערב אירופה (1881-1914) הייתה אחד האירועים המרכזיים בחיי העם היהודי. בתקופה זו, יותר מ-2.5 מיליון יהודים היגרו מעבר לים. במרבית בתיהם החדשים שינו המהגרים את פני החברה היהודית ללא הכר, במונחים דמוגרפיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים.

המהגרים היהודים שהגיעו למדינות היעד השונות השתלבו בחברה במהירות יחסית. בהדרגה אך בהתמדה, הם עשו את דרכם במעלה הסולם החברתי-כלכלי. המהגרים היהודים גרמו גם למרכזים יהודיים חדשים לצמוח משום מקום, ואילו המרכזים הישנים החלו בהדרגה לאבד את חשיבותם ואת השפעתם עד לחיסולם במלחמת העולם השנייה.

במחקר זה הפרק הראשון בוחן את הגורמים להגירת יהודים מהאימפריה הרוסית לארצות הברית- 1914-1924, הגורם הדמוגרפי והכלכלי, הגורם האנטישמי, אכזבת המשכילים מהמודרנה והציונות.

הפרק השני בוחן את הגירה לארצות הברית, הגורם הדמוגרפי והכלכלי אנטישמיות בארצות הברית.

הפרק השלישי בוחן את ההגירה למערב אירופה ומרכזה דרום אמריקה, הגורם הדמוגרפי והכלכלי, אנטישמיות והגירה לדרום אמריקה.

הפרק הרביעי בוחן את העלייה ראשונה ושנייה, הגורם הדמוגרפי והכלכלי, הגורם האנטישמי וציטוטים מפני אישי ציונות בני התקופה.