המחקר אודות החברה החרדית והקונפליקט החרדי- חילוני, מעלה מערכת יחסים משוסעת ומורכבת. מתוך כך עולות שאלות ביחס להצגת החרדי, ביחס לסטראוטיפיים העולים מהצגת דמותו של החרדי, בחינת מעמדו בעייני החילוני ומעכת היחסים בינו לבין החברה החילונית.
מטרת העבודה היא לבחון כיצד מסוקרים הדתיים-החרדיים בתקשורת הישראלית כחלק מהחברה הישראלית.
בבואנו לדון בייצוגם של חרדים בתקשורת הישראלית כחלק מהחברה הישראלית, יש לציין כי הדרכים בהן התקשורת מתארת ומדווחת על קבוצות מיעוט ומשפיעה על הדרכים בהן הציבור תופס קבוצות מיעוט בחברה. מחקר מגוון על פני תחומים מוכיח כי מיעוטים מוצגים באמצעות סטריאוטיפיים באופן קבוע בתקשורת המונים. בכוחה של התקשורת לקדם עמדות של סובלנות והרמוניה או של פחד ושליליות וכי כאשר ייצוגי תקשורת כושלים בייצוג מיעוטים, החברה היא הסופגת את ההשלכות
הבדיקה נערכה באמצעות ניתח 6 כתבות העוסקות בסוגיות הנתונות למחלוקת בין המחנה החילוני למחנה החרדי: חוק המרכולים ועבודת הרכבת בשבת. הכתבות נדלו מתוך רשת האינטרנט ומתוך אתרי החדשות של מעיב, הארץ ו-YNET.
הכיסוי הראשון דן בחוק המרכולים, שהתקבל זה עתה קיבל סיקור מאסיבי בעיתונות האינטרנטית החילונית וכי מתוך הכתבות נבחרו 3 כתבות אשר הציגו עמדה אחידה והיא הצגת החרדי באור שלילי, המסגרת הכללית של הכתבה מדווחת על כפייה דתית, על כוחנות של הצד החרדי, על פגיעה בחברה הישראלית ובשוק העסקי.
גם הכיסוי אודות עבודת הרכבת בשבת, הציג את החרדי כאחראי לכפייה דתית ושיבוש המהלך התקין בחברה הישראלית. החרדי מוצג כמאיים ודורש. המחנה הדתי מוצג גם כבעל אינטרסים פוליטיים וכשלילי. ביתר הכתבות שוב מוצג החרדי כזועם, ככוחני וכחסר פשרות. יחד עם זאת, המאבק של החרדים לא צלח וההישג החילוני הוצג באופן מודגש בכתבות. כלומר החרדי הוצג באור שלילי ובנוסף כמפסיד. הכוח נשאר בידי החברה החילונית.
מבוא
פרק ראשון: המרחב הציבורי ומערכת הציפיות מהתקשורת
פרק שני: מעמדם של החרדים בישראל.
פרק שלישי: ייצוג קבוצות מוחלשות וייצוג חרדים.
פרק רביעי - שאלת המחקר
פרק חמישי- שיטת המחקר
פרק שיש – פרק ניתוח
פרק שביעי – פרק הדיון
פרק שמיני – ביבליוגרפיה