מתוך הספרות המקצועית הרחבה עולה תמונה מורכבת, המציגה קהילה בתקופה של התהוות מחדש לאחר משבר גדול שנבע מכישלון המרידות בשלטונות. הקהילה היהודית של ציפורי נבדלת מהקהילה היהודית בכל הארץ, עוד בטרם המשבר וכמובן לאחריו. ראשית בהיבט ההתיישבותי, ציפורי הייתה עיר בה רוב יהודי גדול, להבדיל מפזורות של יהודים ברחבי הארץ וכתוצאה מכך כוחם היה רב יותר.

עבודה זו עניינה בבית הכנסת העתיק בציפורי, השרידים שהתגלו והממצאים בתוכו, עולה צורך לבחון את ההיסטוריה של הקהילה היהודית בתקופת המשנה אשר ראשיתה, בתקופת השלטון הרומי.

עבודה זו, מטרתה ללמוד על חיי הקהילה העתיקה בציפורי בתקופת המשנה, דרך התבוננות בבית הכנסת כממצא ארכיאולוגי משמעותי.

בהיבט הכלכלי, ניתן היה לראות את הפער המשמעותי בין ההתיישבות בציפורי להתיישבויות אחרות של יהודים בתחומי השלטון הרומי. עוד טרם פרוץ המרד, ציפורי שימשה כעיר מסחר ענפה, בעוד יהודים רבים התפרנסו ממשק חקלאי קטן. בנוסף עולה מעבודה זו כי הנהגה היהודית בציפורי הייתה מקורבת לשלטונות.

מנהיגי היהודים בציפורי דברו את השפה הרומית, היו מקושרים אל השלטונות ואף היוו ערוץ תקשורת של הקהילה הגדולה אל מול המשטר, שכאמור העדיף את תמיכת העם וחיזוק האימפריה השלטת. מתוך הספרות ראינו כי יהודי ציפורי בחרו לשמור על עצמם, על נוחיותם וכתוצאה מזה גם על הישרדותם של היהודים בגליל, דווקא על ידי הפניית עורף לאחיהם היהודים הפזורים בארץ. על כן, קהילת ציפורי בחרה שלא לקחת חלק במרידות.

כמו כן, הספרות העלתה ממצאים המייחדים את פסיפס בית הכנסת בציפורי מפסיפסים בבתי כנסת עתיקים אחרים בגליל וכן סיפורים מקראיים המשתקפים בו. ראשית, הפסיפס ייחודי בשל מבנהו הכולל חלוקה לשבע הרצועות. שנית, אחת הרצועות מציגה את סיפור עקדת יצחק באופן שלם וייחודי.

הרעיון המרכזי המשתקף בפסיפס הוא הרעיון של ההבטחה של האל לאברהם ובכלל זה ההודעה על הולדת יצחק, ההבטחה לאברהם כי זרעו יופץ בכל הארץ, בהמשך העמדתו במבחן העקדה, הצלחתו במבחן וקיום הברית בין אברהם בעצם בניית בית המקדש וחזרה לעבודת הקודש המלאה. אומנם סיפור העקדה מופיע בבתי כנסת רבים, כמו בבית הכנסת בבית אלפא, אך בציפורי , הוא מופיע בשלמותו.