שייכות קבוצתית מוגדרת כזהות של הפרט המתבססת והשואבת את מרכיביה מהזהות של הקבוצה שאליה הוא משתייך, כמו המשפחה או הפלוגה בה הפרט משרת.
העבודה הנוכחית בוחנת את תחושת השייכות של חיילים, קרביים ועורפיים, כאשר החייל הלוחם נתפס כגיבור, בעל אומץ לב, חכמת קרב, תושייה, קור רוח ונחרצות.
תחושת השייכות לקבוצה משליכה על הערכתו העצמית של הפרט, על זהותו, על ההבחנה בין קבוצות שונות החיות זו לצד זו וכן על שביעות רצונו .
אחוות הלוחמים מתוארת כביטויי לסולידאריות, נאמנות, נחישות ודבקות במטרה. כלומר, הלוחם נתפס בחברה הישראלית כפייטר הישראלי העשוי ללא חת, וכן הדינמיקה של הידידות הגברית כערך עליון. הצבא גם מטפח, משמר, ומחזק זהות ואחדות .באופן זה הנחת העבודה הנוכחית היא שחיילים קרביים יחושו שייכות ושביעות רצון גבוהים יותר לעומת חיילים עורפיים.
הבדיקה נערכה באמצעות ניתוח אמפירי של שאלונים אשר הופצו בקרב חיילים לוחמים וחיילים עורפיים.
במסגרת המחקר נבדקו 4 השערות: יימצא קשר חיובי בין רמת שייכות לקבוצה לבין שביעות רצון מהשירות,
יימצא קשר חיובי בין רמת שייכות לקבוצה לבין חיילים קרביים לעומת עורפיים, כאשר חיילים קרביים יציגו רמת שייכות גבוהה יותר
יימצא קשר חיובי בין ברמת שביעות רצון מהשירות בין חיילים קרביים לעומת עורפיים, כאשר חיילים קרביים יציגו רמת שביעות רצון גבוהה יותר מהשירות.
יימצאו הבדלים בעוצמת הקשר בין רמת שייכות לקבוצה לבין שביעות רצון מהשירות בקרב חיילים קרביים לעומת חיילים עורפיים, כאשר בקרב חיילים קרביים הקשר יהיה חזק יותר.
מסקנות המחקר העלו כי קיים קשר חיובי בין שייכות לבין שביעות רצון, כאשר שייכות גבוהה מובילה לשביעות רצון גבוהה ולהפך, חיילים קרביים חשים שייכות גבוהה יותר לעומת חיילים עורפיים וחיילים קרביים לא מציגים רמת שביעות רצון גבוהה יותר מהשירות.
מבוא
סקירת ספרות
שיטת המחקר
הליך המחקר
ממצאים
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים