ראשיתו של המחקר בתחום המגדר, החל בשנות ה-70 אשר החל להעלות את סוגיית המינים בתקשורת ובכלל זה את הסטראוטיפיים השמרנים המדגישים את תפקידי המין, באמצעות פרסומות, סרטים וכדומה.
העבודה הנוכחית עוסקת בהבדלים בסטריאוטיפים עדתיים ומגדריים בין שני ספרי הילדים
התנועה הפמיניסטית ביקרה את סוגיית האפליה המינית בתקשורת. חיצי הביקורת העלו ממדים שונים בהן התקשורת מקפחת נשים כמו התעלמות מהקול הנשי , חיזוק ההגמוניה הגברית, קיבוע סטראוטיפים מגדריים, התייחסות למעמד השולי של הנשים בחברה, אפליה ועוד. המחקר בתחום הדגיש גם תכונות נשיות לעומת תכונות גבריות הכוללים רציונליות, אסרטיביות, הצלחה, לעומת תכונות האישה הכוללות כניעות, שטחיות וכדומה. הגברים הוצגו כעובדים, אנשי עסקים והנשים בין כותלי הבית. ככלל נמצא כי הגברים מופיעים יותר מנשים המוגבלות לתחומי העיסוק שלהן. נשים הוצגו שוב ושוב וכנחותות ולא משמעותית.
העבודה הנוכחית עסקה בהבדל בסטריאוטיפים עדתיים ומגדריים בין שני ספרי הילדים: הנסיכה חכמולוגה לעומת סינדרלה. הרציונל למחקר נבא משורת מחקרים הטוענים כי קיימת תפיסה סטריאוטיפית כללית בהתייחס לדמויות של זכרים ונקבות בספרות ילדים.
הבדיקה האמפירית כללה ניתוח תוכן כמותי של שני ספרי הילדים. כמו כן, עבודה זו מחדשת בהיותה בוחנת מעבר להיבט המגדרי, את היבט העדתי בתחום ספרות הילדים.
ממצאי הבדיקה העלו בין היתר כי בסיפור "סינדרלה" מתוארת הגיבורה בכל התיאורים כדמות יפה וטובת לב. תיאורים המתייחסים למוטיב היופי כדומיננטי ומשמעותי . לעומת זאת, בסיפור "הנסיכה חוכמולוגה", התיאורים עוסקים בעיקר באופייה המתריס והעצמאי שבועט במוסכמות והסטנדרטיים החברתיים. ההתמקדות התיאורית בחיצוניות הנשים מעלה הבדל דומיננטי בין שני הסיפורים, בעוד שבסיפור הנסיכה חוכמולוגה לא נמצא אף תיאור העוסק בחיצוניותה של האישה, אצל סינדרלה המצב שונה בתכלית.
מבוא
רקע תאורטי
שיטת הבדיקה
ממצאים
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה