מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד בא לידי ביטוי מדיניות המשטר והחברה האיראנית כלפי הנשים ומעמדם באיראן?

מהם הגורמים להתאגדותן של נשים כלפי המשטר ואיך זה בא לידי ביטוי בחברה? ו-האם השלטון נענה לדרשותיהן של הנשים וכיצד זה השפיע על מעמדה של האישה בחברה האיראנית?

עד שנת 1906, שיטת הממשל האיראני הייתה מלוכנית, ולאזרחים היה תפקיד קטן בקביעת המדיניות. בתקופה זו, מעמדן של נשים מבחינת נוכחותן הפוליטית והחברתית היה זניח, לעומת גברים. המבנה החברתי של איראן היה מסורתי, ולא אפשר חינוך פורמלי לנשים, למעט קריאת טקסטים דתיים כמו הקוראן. נשים לא הורשו לצאת מבתיהן. במהלך תקופה זו, היתה גם הפרדה בין המינים בכל תחום שהוא. בנוסף, נישואי בנות קטינות בכפייה היו נפוצים מאוד. נתקיימו נורמות פטריארכליות אשר הכפיפו את האישה לגבר בכל הקשור לקבלת החלטות חברתיות. במערכת הפוליטית של איראן, השאה נהנה כוח מוחלט וקיבל את כל ההחלטות לבדו. בזירה הפוליטית, נשים נתקלו במכשולים תרבותיים ומסורתיים אשר נבעו מערכים ואמונות מושרשות בחברה האיראנית .

התקופה בה עוסקת העבודה הנוכחית הנה התהוות התנועה האסלאמית באיראן (שנות ה-70) ועד לשנות ה-2000 ואילך, שנים המסמנות את שינויים פוליטיים וחברתיים באיראן.

שאלות מחקר:
• כיצד בא לידי ביטוי מדיניות המשטר והחברה האיראנית כלפי הנשים ומעמדם באיראן?

• מהם הגורמים להתאגדותן של נשים כלפי המשטר ואיך זה בא לידי ביטוי בחברה?

• האם השלטון נענה לדרשותיהן של הנשים וכיצד זה השפיע על מעמדה של האישה בחברה האיראנית?

ממצאי העבודה העלו כי ההשתתפות הפוליטית של נשים האיראניות השתנתה במהלך ההיסטוריה באיראן, כאשר בתקופה המלוכנית, לנשים לא היה מקום בפוליטיקה , אך בתקופה זו קבוצות קטנות של נשים משכילות (שרבות מהן השתייכו לקסטות העליונות של החברה) ביצעו פעולות כדי לקבל זכויות. עם זאת, פעולות אלה לא היו מספקות, ובשל חוסר ידע, רוב הנשים באותה תקופה לא היו מודעות לזכויות הבלתי מעורערת שלהן וחיו חיים מסורתיים.