המושג אזרחות הינו מורכב מיסודו וישנו קושי רב לסגל שפה אחידה על מנת להסבירו כאשר מתייחסים לאזרחות במדינות מערביות ודמוקרטיות בלבד.

עבודה זו בוחנת את המתח בין יהדות ודמוקרטיה כפי שבא לידי ביטוי בהוראת האזרחות.

מקצוע האזרחות בישראל סובל לא מעט מתנודות עקב חדירת תהליכים פוליטיים המתרחשים במדינה אל תוך מבנה הלימוד, החל ממקרי קיצון כגון הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, וכלה בחילופי הנהגה. הניסיונות הפוליטיים לייצר מנגנוני שליטה ועוצמה באמצעות השפעה על מבנה הידע בהוראת האזרחות יוצר מחלוקות וסערות רבות. מרבית המחלוקות הללו מקורן בשני מאפייני היסוד של מדינת ישראל כפי שנגזרות ממגילת העצמאות ונמצאות בלב הוראת המקצוע – יהדות ודמוקרטיה.

סמינריון זה עוסק בבחינת המתח בין יהדות ודמוקרטיה בהוראת האזרחות.

לשם כך מוצגת ראשית ההתפתחות ההיסטורית של הוראת האזרחות החל מתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל וכלה בשינויים שנעשו בתכנית הלימודים בשנים האחרונות.

לאחר מכן מובאים היבטים שונים שנכתבו ביחס להוראת האזרחות בכלל ולהוראת המתח בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית בפרט.

בפרק המרכזי נערך ניתוח של המתח בין שני אבני היסוד עליהם מושתתת מדינת ישראל, זאת על בסיס ניתוח תוכני ומבני של ספר הלימוד להיות אזרחים בישראל ומהדורת הניסוי לחלק אודות מדינה יהודית. לבסוף, מוצגות גישות שונות להוראת המתח בין יהדות לדמוקרטיה ולאופן הראוי ללמד אזרחות במדינת ישראל (היבטים פרטיקולאריים ואוניברסאליים).

בנוסף, מוצגות גישות שונות להוראת המתח כפי שעולות מניתוח פרוטוקול וועדת המקצוע באזרחות וכן כפי שבאות לידי ביטוי בשיח הציבורי העולה מכתבות עיתונאיות שונות בנושא.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי הודגשו אלמנטים פרטיקולאריים בספרים כאשר קיים דגש על עצם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. כמו כן מודגשת המסורת והדת היהודית במהדורת הניסוי וכיצד אין סתירה לדעת המחברים בין מדינה יהודית לבין מדינה דמוקרטית. בניתוח המקורות הראשונים נמצא כי קיים מתח בהוראת האזרחות במושג מדינה יהודית דמוקרטית אשר בא לידי ביטוי גם במתח בין הוראת ממדים פרטיקולאריים ולאוניברסאליים.