רשלנות הנידונה בבית המשפט ככלל ובית הדין לעבודה בפרט גם מציגה תביעות מצד עובדים כלפי המעביד אשר לא סיפק סביבת עבודה בטוחה ותרם לכאורה לתאונת עובדה ולנזק לעובד.

העבודה הנוכחית תעסוק באחריות מפקדים לעבירות שבוצעו ע"י הפקודים, כאשר שאלת המחקר תבחן האם אחריות מפקדים בדין הישראלי והצבאי לעבירות שבוצעו ע"י הפקודים במשטרה מחמירה ?

בישראל ניתן לראות את המקרים של הסתבכות בכירי המשטרה וסיבותיהן, מאז קום המדינה ועד ימינו. ממקרה של הסתבכות המפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר וסגנו עמוס בן גוריון במשפט הדיבה של שורת המתנדבים, בין השנים 1955-1960, ניתן למנות עשר פרשות נוספות של הסתבכות, כולן מאז שנות התשעים, ביניהן של שר ממונה לשעבר – אביגדור קהלני, מפכ"ל אחד – רפי פלד, ששה ניצבים ושני תתי ניצבים. בנוסף ליחזקאל סהר, הורשע רק בכיר אחד, בעקבות פרשיות שנות ה- 90 ואילך – ניצב יוסי לוי, בפרשת נמרודי ועוד.

העבודה הנוכחית עסקה באחריות מפקדים לעבירות שבוצעו ע"י הפקודים, כאשר שאלת המחקר בחנה האם אחריות מפקדים בדין הישראלי והצבאי לעבירות שבוצעו ע"י הפקודים במשטרה מחמירה ?

העבודה הנוכחית מחולקת לפרקים הבאים:
הפרק הראשון מתייחס לאחריות המקצועית של העובד ובמסגרת זו יתקיים דיון אודות האחריות המקצועית של העובד, כדוגמת רואה חשבון.

הפרק השני דן בסוגיית הרשלנות ומתמקד ברשלנות רופאים ועורכי דין.

הפרק השלישי מתמקד במדיניות בית הדין לעבוד ביחסו לאחריות ורשלנות עובדים.

הפרק הרביעי דן באחריות מפקד לעבירות שבוצעו ע"י פקודיו.

ממצאי העבודה העלו כי העיסוק באחריות עובדים נסוב בעיקר על אחריות מקצועית של עובדים, בעיקר בעלי מקצוע כגון עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים, רואי חשבון וכי הגישה הרווחת בישראל היא זו המרחיבה את היקף האחריות המקצועית של העובדים.
כמו כן, המבחנים לקביעת יסודות עבירת הרשלנות מתייחסים לקיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, מתוך כך על כל רופא מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי מי שמטופל על-ידיו, גם המומחה הרפואי חב את חובת הזהירות בעת מתן חוות דעת.