שוק העבודה בישראל מציג בשנים האחרונות עניין גובר בשיקום התעסוקתי לקראת שילוב בעבודה. אוכלוסיית היעד של מערכת השיקום התעסוקתי היא אנשים בגיל העבודה, המצויים ברובם מחוץ לשוק העבודה תקופות ממושכות, או כאלה שנכנסים למעגל העבודה ונפלטים ממנו תכופות ללא תכנון ושליטה.

מטרתה של העבודה הנוכחית לבחון האם יישום התוכנית מרווחה לעבודה בישראל בהתאם לתכנית ויסקונסין השיג את מטרותיו?

התוכנית במדינת ויסקונסין השתלבה בחקיקה פדרלית החל מספטמבר 1997 ובמסגרתה הוחלפה תוכנית הסעד הפדרלית הוותיקה משנת 1935 בתוכנית חדשה (AFDC)אשר לה ניתנה האחריות בעיצוב תוכניות הרווחה. התוכנית מבוססת על מרכזי תעסוקה המנוהלים על ידי ידיים פרטיות או רשויות מקומיות. התוכנית הישראלית הנה במתכונת במדינת ויסקונסין והיא נכללה במסגרת חוק ההסדרים. בפברואר 2005 נבחרו ארבעה זכיינים פרטיים אשר יפעילו מרכזי תעסוקה:נצרת, חדרה, ירושלים ואשקלון
עבודה זו עוסקת ביישומה של תוכנית מרווחה לעבודה שהופעלה ע"י מדינת ישראל בין השנים 2005-2007 ואשר נודעה בשם תוכנית מהל"ב או בשם תוכנית ויסקונסין.

מטרת התכנית הייתה לתת מענה לבעיית גידול במספר מקבלי קצבאות האבטלה והבטחת הכנסה ולקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם תוך שיתופם באחריות לכך על מנת לאפשר להם מעבר מתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית.

הבדיקה נערכה באמצעות ספרות עברית, אתרי אינטרנט, ספרות באנגלית על מנת להציג תמונה מעמיקה אודות התכנית, יעדיה ותוצאותיה.

הממצאים של הערכת תוכנית ויסקונסין מראים כי עבור חלק מהמשתתפים, התוכנית הצליחה להביא לשילובם בשוק העבודה ולעליה ברמת חייהן, אולם בעבור רבים ממקבלי קצבת הכנסה, התוכנית נכשלה והם המשיכו להתייצב מידי יום במרכזי התעסוקה, גם כשהיה ברור שאין למרכזים מה להציע להם..

תוכנית ויסקונסין נתקלה ביישומה בכשלים הרבים, חלק מהם נבעו מתכנון לקוי של התוכנית, כן העתקת המודל האמריקאי על כל מרכיביו מבלי להתאימו לשוק העבודה הישראלי.