העיתונות הישראלית מהווה סביבת מחקר ללימוד דרכי ייצוגה של הבעיה העדתית בתרבות הישראלית, כאשר סיקור של דמויות של יהודים מארצות האסלאם מלמד על גישת התרבות ההגמונית האשכנזית – ציונית ל"אחר" המזרחי.

העבודה הנוכחית עוסקת במסגור החדשותי של סטראוטיפים עדתיים בסוגי עיתונות שונים, כאשר המתח העדתי התחיל בישראל עם עליית עולים מארצות ערביות ומוסלמיות.

בן גוריון כינה את יהודי מרוקו "פראים" והשווה אותם לשחורים שהובאו לארה"ב כעבדים שולמית אלוני כינתה מפגינים מזרחים כ"ברבריים. בן גוריון אף, השווה את המזרחיים לעבדים-הכושים בארה"ב וכי המזרחים היו ברברים לדעתו והם ופגעו באופי של ישראל כמדינה מערבית. כלומר התרבות האשכנזית מערבית לא נמצאה כעדיפה על התרבות המזרחית הכוונה כאן הייתה לעליונות היהודי האירופאי לעומת היהודי המזרחי ומכאן נבע הפער בין האשכנזי למזרחי .מציאות זו יצרה פערים עדתיים הניכרים עד היום.

במסגרת העבודה הנוכחית נבחן הקשר בין המסגור החדשותי של הקונפליקט העדתי בסוגי עיתונות שונים לבין עוצמת הקונפליקט.

מבנה העבודה כולל שלושה פרקים : סקירה ספרותית – סקירת הפערים העדתיים ומקורם, התייחסות לתיאוריות בתקשורת ולייצוג המזרחים בתקשורת.

מתודולוגיה – הצגת שאלת המחקר ומדגם המחקר.

ניתוח– ניתוח הייצוג המזרחי והפערים העדיים בעיתונות הישראלית : הארץ ו-ynet. לצורך בחינת דמות המזרחי בעיתונות, נבחנו 21 כתבות אשר נלקחו מאתר הארץ ו-ynet .

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
עיתונאים לא רק משקפים את הבעיה, אלא אף יוצרים אותה. לעתים קרובות נעשה שימוש בביטויים המעצימים את האירועים ומעניקים להם נופך דרמטי נוסף, כלומר נראה כי הפער העדתי הקיים בישראל מועצם במידה מסוימת על ידי העיתונאים אשר נוטים ללבות אותה באמצעות עצם הצגתה, עצם יצירת דמות מזרחית נחותה, ענייה ונטולת השכלה. הכתבות הללו המציגות עובדות, נתונים ועמדות ביחס לפער העדתי והמזרחים בפרט אינם מובילים לפתרון המצב הקיים, הן מעורות דיון, פולמוס סביב הנושא ויתכן גם שמעירים שדים משנתם עד כדי כך שנראה כי השסע העדתי הנו השסע המרכזי כיום בחברה הישראלית.