תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) הם כללי חשבונאות אשר חלים בעת הכנת המאזן ודוח רווח והפסד של החברה בסטנדרטים בינלאומיים.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם המעבר לתקינה הבינלאומית הגדיל את הרלוונטיות של הרווח וההון העצמי בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות בישראל.

בעידן ה"גלובליזציה" שוקי ההון בשווקים הפיננסיים ברחבי העולם נדרשים להשוואה בין החברות . ההשוואה מסייעת למשקיעים ובעלי עניין ברחבי העולם לקבל החלטות חיוניות והכרחיות. הכלי הנפוץ לצורך העניין הוא הכלי החשבונאי או נתונים פיננסיים. ההבדלים בדרישות הדיווח הכספי ברחבי מדינות שונות יוצר סיבוך ותוצאות לא עקביות. ההטרוגניות לא מאפשרת להשוות מידע כספי של חברות ממדינות שונות ברחבי העולם. נוצר בלבול למשתמשי הדוחות הכספיים אשר מוביל לחוסר יעילות בשוקי ההון ברחבי העולם.

יותר ויותר מדינות מאמצות תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS) כאשר ההנחה היא שאימוץ תקני IFRS מייצרת מידע איכותי. חוקרים מאמינים כי אימוץ IFRS מוביל לאיכות מידע טובה וכי דיווח כספי איכותי חיוני לצרכים של המשתמשים הזקוקים למידע חשבונאי (שימושי להשקעות ולמטרת קבלת החלטות פיננסיות).

מטרת עבודה זו היא לבחון האם המעבר לתקינה הבינלאומית הגדיל את הרלוונטיות של הרווח וההון העצמי בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות בישראל.

הבדיקה האמפירית- תיאורית, נערכה בקרב 32 חברות הנסחרות כחברות ציבוריות בבורסת ת"א.

על פי ממצאי המחקר ההון העצמי והרווח הנקי מסבירים את מחיר המניה בעוצמה חזקה יותר במקרים בהם דווח לפי התקינה IFRS בהשוואה לדיווח על פי התקינה הישנה הבאה לידי ביטוי בדיווח הדוחות לפי יישום התקינה.