אחד הגורמים המשפיעים על אופן ניהולו של המשא והמתן הוא השוני בין גברים לנשים או ההבדל המגדרי. הסטראוטיפים עשויים ליצור ציפיות לגבי התנהגות ולעתים ציפיות אלו משפיעות על ההתנהגות, המובילה לאישורן של ציפיות אלו.

שאלת המחקר: האם קיים קשר בין מגדר לבין בחירה באסטרטגיה במסגרת משא ומתן?

המסגרת התיאורטית עליה מתבסס המחקר זה היא הגישה הפמיניסטית – תרבותית הגורסת כי מעמדה של האישה נחות באופן יחסי, כאשר נחיתות זו נובעת מהבדלים בין הנשים לבין הגברים כמו תכונות שונות מאפיינים שונים, רגישויות שונות, עולמות דימויים שונים , יחסים חברתיים שונים, קונצפציות רעיוניות שונות ותפיסת צדק שונה ומכאן נשים מעדיפות קרבה לאנשים על פני ריחוק לעומת גברים, גברים נוטים לראות את הפרט כנבדל ועצמאי לעומת הנשים אשר נטייתן לראות את הפרט כחלק ממערכת יחסים אנושית, נשים נוטות לראות יותר את צורכיהם של האנשים הסובבים אותם לעומת הגברים, גברים נוטים להתנגשויות רבות התחומים שונים לעומת הנשים אשר מעדיפות לבחון סוגיות שונות בהקשרן האנושי ולנסות לייצר פתרון אשר יתחשב במרב הצדדים הנוגעים בדבר.

העבודה הנוכחית בוחנת את הקשר בין מגדר לבחירת אסטרטגיה במו"מ.

השיטה אשר ננקטה בעבודה זו הייתה סקירת ספרות אשר הורכבה בעיקר ממאמרים הדנים במשא ומתן ומגדר ובשקר ביניהם.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי קיימים הבדלים בין נשים וגברים בניהול משאים ומתנים וכי הספרות המקצועית אשר הוצגה מעלה כי השוני נובע מהסטריאוטיפים, מאי השוויון המגדרי החולש על כול תחומי החיים, מיחסי השליטה בין המינים בחברה ומההבדלים ההתנהגותיים בין נשים וגברים. ההבדלים באסטרטגיות של הנשים והגברים בעת ניהול משא ומתן הוצגו בהרחבה והם כוללים שיתופיות לעומת תחרותיות בקרב הגברים, תקיפות בקרב הגברים לעומת רכות, קשיחות בקרב הגברים לעומת ויתורים בקרב הנשים וכדומה.