טקסי הזיכרון אשר נערכים מידי שנה מידי שנה , מנציחים את הנופלים ומעלים את סוגיית השכול במדינת ישראל כסוגיה כאובה המצויה על סדר היום. לטקסי הזיכרון נושאים מרכזיים, כמו שכול, קורבן, גבורה ותקומה המשקפים נקודת המבט רשמית וממלכתית אשר מבליטה את הזהות המשותפת בחברה הישראלית-יהודית.

השאלה אשר בה עסקה העבודה הנוכחית היא מהן המשמעויות שמעניקים סטודנטים לטקסי יום הזיכרון ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי.

טקסי הזיכרון אשר נערכים מידי שנה מידי שנה, מנציחים את הנופלים ומעלים את סוגיית השכול במדינת ישראל כסוגיה כאובה המצויה על סדר היום. המטרות שעומדות במסגרת טקסי הזיכרון הן: טיפוח רגש והזדהות עם העם היהודי, טיפוח ההכרה בשותפות גורל ואחדות. במסגרת הטקסים מתייחסים לגבורת העם היהודי ותקוותו לגאולה, על הקמת מדינת ישראל ועל עצמאות היהודים. מדובר ציון אירועי בעלי חשיבות לעם היהודי וכי האבל, הגבורה, הזיכרון, ההנצחה ותקומת העם במדינת ישראל שזורים אלה באלה.

השאלה הנשאלת היא כיצד נתפסים כיום טקסי הזיכרון, האם הם משמרים ערכים פטריוטים כבעב, האם הם מהווים גורם מלכד ?

השאלה אשר עסקה העבודה הנוכחית היא מהן המשמעויות שמעניקים סטודנטים לטקסי יום הזיכרון ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי.

הטענה המרכזית בעבודה היא שטקסי הזיכרון מייצגים את הזיכרון ההיסטורי של העם היהודי, את סבלו של העם היהודי, מלחמותיו והטרגדיות שחווה. באמצעות טקסי הזיכרון, פעולות ההנצחה ותרבות השכול בישראל, החברה הישראלית חווה איחוד, שיתוף, סולידריות והתעצמות הזהות היהודית.

המתודולוגיה המחקרית הנה מתודולוגיה איכותנית המתחקה אחר ודרך מחשבתם של המרואיינים. כלי המחקר בו נעשה שימוש היה ראיון מובנה ובמסגרת זאת רואיינו שני סטודנטים אשר הציגו את עמדתם ביחס לטקסי הזיכרון.

ממצאי העבודה העלו כי ימי הזיכרון, הטקסים וההנצחה , תורמים להעצמת הזהות היהודית, כלומר עצם קיומם של ימי הזיכרון, פעולות ההנצחה רבות וכן תרבות השכול הישראלית, משפיעים על הזהות היהודית.