בשנים האחרונות העיר עכו היא עיר ענייה, מוזנחת ובעלת תדמית קשה של פשע ואלימות, אך לא תמיד היה המצב כך . בעבר הייתה עכו עיר מחוז ונפה, מרכז העסקים והמסחר של הגליל המערבי.

עבודה זו עוסקת בנושא הקונפליקט היהודי ערבי ואיך הוא בא לידי ביטוי בערים מעורבות אוכלוסייה, תוך התמקדות בעיר "עכו" שמאופיינת כעיר דו לאומית.

המונח ערים מעורבות כוונתו בד"כ לערים שבהן מתגוררות קבוצות ממוצא שונה-אתני, לאומי או דתי. תופעת הערים המעורבות אינה ייחודית לישראל והיא מוכרת במדינות אחרות בעולם הערים המעורבת בישראל מורכבות את האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית וכי בהיות הערבים מיעוט בתוך מיעוט, הם מוצאים עצמם במצב של שוליות כאשר הם מרוחקים מרוב האוכלוסייה הערבית וכן אינם משתלבים עם הקהילה היהודית בעיר. נוף הערים המעורבות מציג נוף מודרני לעומת מסורתי ונוף קולוניאלי לעומת נוף נשלט.

העבודה הנוכחית בחנה מהם הגורמים המשפיעים, התומכים והמערערים את הדו קיום בעיר עכו. בדיקה זו נערכה בקרב מדגם של 14 מרואיינים, ערבים ויהודים המתגוררים בעיר.
שאלת המחקר עוסקת בגורמים המשפיעים, התומכים והמערערים את הדו קיום בעיר.

סקירת הספרות מתמקדת במספר נקודות שהוגדרו: ערים מעורבות במדינת ישראל ואיך הן מוגדרות ומתוארות בתיאוריות ובמחקרים השונים, נקודה נוספת היא היסטוריית העיר עכו, ביטויים לקונפליקטים בתוך העיר וכיצד הקונפליקטים בעיר מנוהלם ומשפיעים על פיתוח העיר ועל איכות החיים בה. במסגרת החלק המחקרי נערכו ראיונות בקרב ערבים ויהודים, מתיישבי עכו, על מנת לבין את עמדתם ביחס לקונפליקט בעיר, הקשיים ופתרונות.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
הקונפליקט בעיר עכו שריר וקיים וכי קיימת איבה רבה בין הצדדים, איבה שלא קיימת לגישור על פי שני הצדדים נכון להיום. המרואיינים הערבים מציגים תמונה פסימית למדי ביחס לשיפור היחסים בעיר, גם המרואיינים היהודים מביעים חוסר אמון באפשרות ליחסים חיוביים בין ערבים ויהודים בעיר כאשר שני הצדדים תיארו קונפליקט אורך ומתמשך בין עמים. הגורמים שצוינו כמובילים לקונפליקט ומונעים את פתרונו הם : הפחד מפגיעה בקרב העברים והיהודים בעיר מקשה על מערכת יחסים חיובים ביניהן, כלומר המרואיינים היהודיים ציינו כי הם חוששים מפגיעה מאת הצד השני, הערבי ולכן ספק אם ישתפרו היחסים בעיקר בין ערבים ליהודים.