נושא ההטרדה המינית עלה בתקופה האחרונה לסדר היום הציבורי בארץ ובעולם, והמודעות לנושא זה הולכת וגוברת. על פי מחקרים רבים ההטרדה המינית היא תופעה שכיחה בארגונים אזרחיים ובארגונים צבאיים.

סקירת הספרות הנוכחית דנה בתפיסת מידת ההתאמה בין אופן הסיקור העיתונאי על אירוע תקיפה מינית לבין תגובות הגולשים בפלטפורמות מקוונות.

העיתונות המקוונת בישראל מקרינה על מכלול ההיבטים של מפת התקשורת. צמיחת העיתונות המקוונת בישראל מתרחשת במקביל לתהליך גלובלי אדיר ממדים וכחלק ממנו. במידה רבה פריחתה של העיתונות המקוונת בישראל מזכירה קולות מן העבר הרחוק. לכאורה יש קווי דמיון אחדים בין פריצת המקומונים בשנות השישים לבין העיתונות המקוונת. שניהם עוררו ומעוררים פחדים בממסד התקשורתי, שניהם סבלו וסובלים מדימוי כללי נמוך, ושניהם מדירים את שנתם של קברניטי הממסד העיתונאי.

הטוקבק במתכונתו המוכרת ברשת הפייסבוק התפתח רק בסוף שנות ה-90, אך עצם אפשרות התגובה של הציבור על אירועי השעה או על הנעשה בתקשורת איננו חדש, ומתקיים גם במדיות המסורתיות מזה שנים רבות, אם במדורי ה"מכתבים למערכת" בעיתונות הכתובה ואם בשיחות עם מאזינים בתוכניות רדיו. עם זאת, הפורמט הייחודי של הטוקבקים כחלק מן התרבות המקוונת כולה יוצר שוני מהותי בין הטוקבקים לפורמטים קודמים של תגובות ציבוריות..

הידע לגבי שכיחות תופעת ההטרדות המיניות עדיין מצומצם, ואין הסכמה כללית לגבי התנהגויות אותן יש לכלול במסגרת ההגדרה של הטרדה מינית. חשוב להדגיש, כי תופעת ההטרדה המינית לא זכתה להכרה חברתית, משפטית ומוסרית עד לאמצע שנות ה- 70, ואילו בארגונים צבאים המודעות לנושא זה החלה להתגבש רק בעשור האחרון.